אפליקציית אנגלס
יותר כיף באפליקציה!
הורדת האפליקציה
המשך באתר הרגיל
דלג לתוכן העמוד

מבאר טוב-י'ה לפרשת וישב

"מסירות נפש וגבורת הרוח היא תנאי הכרחי ביותר בקיומה של התורה ומצוותיה". פרשת השבוע מאת הרב אביאל עמר


פרשתנו מתארת בהרחבה את עוצמת קדושתו של יוסף הצדיק בהתמודדותו בניסיון  אשת פוטיפר.

יוסף היה עלם "יפה תואר ויפה מראה" הוא מצא חן בעיני אשת אדוניו, היא מנסה לפתותו לדבר עברה, אך יוסף ממאן בנחרצות. מידי יום היא מנסה אך יוסף עומד בצדקותו.

ואם נוסיף על כך שהוא נער בודד בארץ זרה בלי משפחה נער שיכול להיכנס ליאוש ולדכאון שיביא אותו לפריקת עול. כשאנו מבינים שיוסף נמצא במצב כזה כה קודר והוא נקלע לנסיון הזה ומתגבר על יצרו, רק אז מבינים את גודל הניסיון ואת גודל גבורתו.

שיא הניסיון היה כאשר יוסף מצא את עצמו לבד בבית ככתוב: "ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית, ותתפשהו בבגדו לאמר ... ויעזוב בגדו בידה וינס ויצא החוצה". 

על גבורה זו הפליגו חכמינו ז"ל בגמרא במסכת יומא דף לה ע"ב ואמרו "יוסף מחייב את הרשעים" ומפרשים בגמרא את הכוונה בזה: "רשע אומרים לו, מפני מה לא עסקת בתורה? אם אמר נאה הייתי וטרוד ביצרי הייתי, אומרים לו כלום נאה היית מיוסף?

אמרו עליו על יוסף הצדיק, בכל יום ויום הייתה אשת פוטיפר משדלתו בדברים, בגדים שלבשה לו שחרית לא לבשה לו ערבית... וכו' אמרה לו: הריני חובשתך בבית האסורין, אמר לה: "השם מתיר אסורים", הריני כופפת קומתך: "השם זוקף כפופים". הריני מסמא את עיניך: "השם פוקח עורים" נתנה לו אלף ככרי כסף לשמוע אליה.... ולא רצה לשמוע לה".  יוסף זכה לתואר "צדיק" על עמידתו האיתנה בנסיון הזה.

מזה אנו לומדים כי מסירות נפש וגבורת הרוח היא תנאי הכרחי ביותר בקיומה של התורה ומצוותיה, וזהו הקשר החזק בין פרשת וישב לחג החנוכה.

אותו סיפור של ניסיון של היוונים בהתחלה לפתות את ישראל שיהיו כמותם התפיסה היוונית היא שאין לאדם בעולמו אלא הנאות. הם סוגדים ליופי החיצוני ולנהנתנות תיאטראות, אצטדיונים, ספורט ובליינות הם שאיפות האדם. כיוון חשיבה זה נוגד את תפיסת היהדות שלעולם יש תכלית וכל מה שאדם עושה ייתן על כך דין וחשבון. לפי היהדות יש אלוקים אחד ושני עולמות, ואילו ליוון יש עולם אחד והרבה אלילים.

כשהגיעו היוונים לארץ ישראל והחלו להפיץ את תרבותם, הם בנו אצטדיונים בירושלים, כמובא בספר חשמונאים. הם ערכו תחרויות ויצרו הווי סביב תחרויות אלו. הדבר הלהיב את קלי הדעת שנטו אחריהם וקיבלו את דרכם הם נקראו מתייוונים כאשר היוונים מציעים חופש לאדם בכל תאוותיו ואין לו שום עול יש חכמה ללא אלוקים הדבר הצליח לסחוף אחריו אנשים. 

היהודים האמתיים נשארו נאמנים ליהדותם ולמקורם הם ידעו שתרבות יוון הינה חסרת ערכי יסוד וכבר הגדירה ר' שלמה אבן גבירול "החכמה היוונית שאין לה פרי כי אם פרחים" הנאות רגעיות חולפות ללא שום קניין של נצח.

יוון היא חושך, במובן זה שהחשיכה את המבט היהודי מלראות את מקורו בכך שגזרותיהם כוונו להרגילנו חלילה ש"אין לכם חלק בא-להי ישראל", שהוא המאיר את דרכינו – "נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי" הם גזרו לא לקיים תורה ומצוות ואף הרגו וטבחו כל מי שנמצא מקיים מצוות ולומד תורה.

את תרבות יוון מנצחים ע"י מסירות נפש כמו שאמר מתתיהו "מי לה' אלי" מוטב למות בקדושה ובטהרה על קיומה של התורה וקידוש ה', מאשר להתקיים על חורבנה של התורה הקדושה ומשקיימת מסירות כזו אז מצליחים גם יוסף הצליח כנגד יצרו וגם המכבים הצליחו במלחמתם כנגד אמפריה אדירה שנקבע לאות ולמופת לדורות.

המאבק בתרבות יוון התמקד סביב טהרת המקדש, אפשר לנקות את הנפש כי הנשמה היהודית תמיד טהורה, שוטפים את הזוהמה ע"י החיבור לתורה, מסירות נפש וגבורת הרוח. המקדש היה מקור ההשראה הרוחנית של העם כולו וממנו ינקו המכבים את עוז רוחם.

 

תגובות

הוספת תגובה

שם
תוכן התגובה
תגובתך התקבלה בהצלחה ותפורסם לאחר בדיקה של צוות האתר.