מבאר טוב-י'ה לפרשת לך לך

תחילת ספר בראשית התעסק בבריאת היקום כולו והאנושות בהצלחותיה וגם בכישלונותיה, הבריאה 
נכחדה-וקמה לה בריאה חדשה לאחר המבול התחלה חדשה שבמרכזה עומדת דמותו של אברהם אבינו.

הציווי הראשון אל אברהם הוא 'לך לך': וַיאֹמֶר ד' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִ מּוֹלַדְתְךָ וּמִבֵית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָ" התורה איננה מספרת לנו מיהו אברהם מדוע נבחר ומדוע ה' מתגלה דווקא אליו מה שכן כתוב אצל נח "ונח מצא חן בעיני ה'" 

הרמב"ן מתרץ מפני ש-"התורה לא תרצה להאריך בדעות עובדי עבודה זרה ולפרש הענין שהיה בינו ובין הכשדים באמונה כאשר קצרה בענין דור אנוש וסברתם בעבודה זרה שחדשו", ולכן לא נימקה התורה את בחירתו של אברהם אבינו. ז"א בחירתו של אברהם הוא שעמד באמונה מול כל עובדי עבודה זרה 

השפת אמת פרשת לך לך - שנת תרל"ב על בסיס דברי הזוהר הקדוש: נראה כי זה עצמו השבח ששמע זה המאמר "לך לך" שנאמר מהשי"ת לכל האנשים תמיד. כמו שכתוב: "וי לאינון דשינתא בחוריהון. (אוי לאותם אנשים שישנים) ואברהם אבינו עליו השלום שמע וקיבל. וממילא נקרא רק הדיבור אליו, כי הלא לא נמצא מיוחד לשמוע רק הוא. אבל בודאי זה השבח בעצמו שהיה מוכן לקבל המאמר.

השפת אמת מדבר על קריאת "לך לך" המנסרת בחללו של עולם הנאמרת מהקב"ה לכל האנשים תמיד. בפני כל אדם פתוחה האפשרות לשמוע את הקול. הקב"ה מדבר אל האדם בדרכים רבות אלא שבדרך כלל אין אזנו של האדם מוטת לשמוע הוא לא מחפש את קול ד' בעולם ולכן אינו פוגש בו.

בני אדם כמאמר הזוהר בדרך כלל "ישנים בחוריהם", עסוקים בענייניהם ולא פוקחים את אזניהם לקולות שמחוץ לעולמם הצר ולכן – לא שומעים את קול ד'

אברהם אבינו נקרא "אברהם העיברי" כך נדרש בבראשית רבה "כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד" זהו מסר לכל יהודי שיש לו את היכולת ללכת נגד הזרם להיות מעבר השני לכל העולם ללכת נגד כל האופנות המתחדשות בעולם ללכת נגד כל הדברים המקובלים בחברה וכל זה על מנת לממש את ייעודו בעולם

מובא בספר יסוד העבודה (חלק ד, א, ב), דאינו דומה אדם לאדם מיום בריאת אדם והלאה. ואין אדם אחד יכול לתקן מה שעל חברו לתקן, והיינו שלכל אדם יש את ייעודו ותפקידו אותו עליו לתקן בחייו, ובכלל זה גם העניין המיוחד עבורו ירד לעולם לתקנו כידו. כל תנאי החיים של האדם בגשמיות וברוחניות, הטובים והרעים, כולם ניתנו לו כפי השייך לתיקון עולמו, שרק על ידי תנאים אלו יוכל להגיע לייעודו, ובלעדיהם לא יוכל לתקן את אשר תפקידו לתקן

כל חייו של האדם הם מסע אחד ארוך המורכב מהרבה יעדים. הציווי "לך לך" מלמד אותנו שצריך אדם לנוע ולהתקדם. החיים הם מסע שמתחיל ברגע לידתו. האדם נע מנקודה לנקודה, עובר תהליכים וחווה התמודדויות בתחומים שונים ומגוונים של חייו, מתוך רצון ושאיפה לממש את שליחות נשמתו בעולם, ולהביא את עצמו לגאולה פרטית.

גם העולם כולו עובר 'מסע' וצועד לקראת ה'יעד' של קיומו – הגאולה האמיתית והשלמה. בתיקון האדם את חלקו בעולם בביצוע שליחותו הוא בעצם מעלה ומכין את העולם כולו לגאולה השלמה.