מבאר טוב-י'ה לפרשת נח

בפרשתנו הקב"ה רוצה למחות את כל היקום אשר ברא, ורק את נח ומשפחתו להציל "כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה." את סיבת המבול התורה מסבירה "ותשחת הארץ לפני האלקים, ותמלא הארץ חמס. וירא אלקים את הארץ והנה נשחתה, כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ. ויאמר אלקים לנח, קץ כל בשר בא לפני, כי מלאה הארץ חמס מפניהם, והנני משחיתם את הארץ"

גזל ועריות. מובא במדרש רבה בראשית כ"ח, ח': רבי עזריה בשם רבי יהודה בר סימון אמר: הכל קלקלו מעשיהן בדור המבול. הכלב היה הולך אצל הזאב, והתרנגול היה מהלך אצל הטווס. זהו שכתוב: "כי השחית כל בשר", השחית "כל אדם" לא כתיב, אלא כי השחית "כל בשר". האדם שיש לו בחירה חטא ואפילו הבהמה שאין לה בחירה שינתה את טבעה והאנושות כולה הייתה מעוותת.

הגמרא במסכת סנהדרין ל"ח ע"א מסבירה כי הקב"ה ברא את בני האדם שונים זה מזה וסיבת השינוי בין האדם לחברו היא "משום ערוה ומשום הגזלנין והחמסנין".

הקב"ה ברא את האנשים שונים במראה ובקולם ובטעמם כדי שלא יהיה מקום לחטוא בחטאים הללו שלא יקנאו זה בזה ושלא תרבה הזנות בעולם ושכל אחד יכיר את בן זוגו.  אך האדם בהתנהגות זו בדור המבול הרס את סדרי הבריאה, וכל הבריאה אבדה את תכליתה.

נח בונה את התיבה במשך 120 שנה כדי שיראו אנשים ישאלו למה הוא עושה את התיבה וכשיגיד להם מפני המבול שעתיד הקב"ה להביא לעולם אולי זה יגרום להם לשנות את מעשיהם.

בשנת שש מאות לחיי נח המטיר בורא העולם מבול מן השמיים ומעיינות התהום התפרצו כל היקום התמלא במים והתיבה צפה. מבול הגשם נמשך ארבעים יום, ומעיינות התהום המשיכו לזרום מאה וחמישים יום לאחר-מכן. ע"י המבול הזה נכחדו כל האנשים ובעלי החיים שהיו בארץ.

איך תיבה מעץ יכולה לעמוד במבול כזה ובעוצמה אדירה של מים מלמעלה ומלמטה? נח בנה את התיבה, הוא ידע בבירור, שלא התיבה לכשעצמה היא זו שתציל אותו, אלא רצון האלוקים בלבד. לכן התורה מדגישה בסיום בניית התיבה: "וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים, כֵּן עָשָׂה" 

מצאנו תיבה נוספת במקרא "תיבת משה" כאשר פרעה גזר "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו", יוכבד ילדה את  משה רבינו ושמו אותו בתוך התיבה על היאור ומרים הייתה משגיחה עליה "וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא, וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת, וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד, וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר".

באמת התיבה יכולה להציל את הילד שבתוכה? הרי בקלות היא יכולה להתהפך אם תבוא רוח חזקה, או תנינים שביאור, ומה עם אוכל לילד? אלא השיקול הוא לעשות את ההשתדלות ואז הקב"ה עוזר שהכל יסתדר.

לאחר המבול, נח יוצא מן התיבה ומקריב קרבן. בעקבות הקרבן באה ההבטחה האלוקית שלא יהיה עוד מבול והקב"ה אומר "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו".

הרס"ג מפרש את המילה "כי" במשמעות של "אף על פי". למרות שיצר לב האדם רע" הקב"ה נמנע מכאן ולהבא להוריד מבול על הארץ. הבטחה זו נאמרת אח"כ לנח במונח "ברית" הקב"ה יודע כי יצר האדם רע מנעוריו, העונש נועד להביא תיקון שלם לאדם ולעולם. אדם שחווה עונש קשה וסבל נורא שבאו בעקבות התנהגות המעוותת ישתדל לא לחזור לאותו עיוות ולאותה טעות.