תחילתה של פרשת שלח לך מדברת על המרגלים וחטאם בסוף הפרשה מופיעה מצוות ציצית פרשת ציצית, שאותה קוראים בוקר וערב כחתימה לקבלת עול מלכות שמים שבקריאת שמע.
לקריאת שמע יש שני טעמים:
א. "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'... והייתם קדשים לאלקיכם"
ב. "ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"
השורש ת-ו-ר הוא נדיר במקרא מופיע הן בסיפור המרגלים והן בפרשת ציצית. המרגלים אשר תרו אחרי עיניהם ופרשו לא נכון את המציאות גרמו לבכיה לדורות לכל עם ישראל.
הציצית באה להזכיר את מצוות ה' על ידי ראייתה "וראיתם אותו", גם המרגלים ראו אך לא ראו נכון מצוות הציצית מתקנת את חטא ראייתם ומלמדת אותנו לא ללכת אחרי העיניים והלב. רש"י מסביר: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" שהלב והעיניים הם סרסורי הגוף: העין רואה, הלב חומד, והגוף עושה את העבירה.
בפועל, התורה מציגה את הדברים בסדר ההפוך מכפי פירוש רש"י. בסדר הפסוק הלב קודם לעיניים, ואילו רש"י שם את ראיית העין כקודמת לחמדת הלב. ייתכן, אמנם, שהלב מקיים שני תפקידים. הראשון אכן קודם לעיניים, בכך שהלב מסיט את האדם להתעניין במה שאינו שלו. הסקרנות הטבעית של האדם מובילה אותו להסתכל, כאשר העיניים הולכות אחר הלב מכאן, העיניים מובילות את הלב לחמוד, ולעיתים, יבוא האדם לידי חטא
הגמרא במסכת ברכות דף י"ב ע"א לומדת: מהמקרא של "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" את האיסור של הרהור בעבירה: "הרהור עבירה והרהור עבודה זרה מנלן? דתניא: "אחרי לבבכם" - זו מינות… "אחרי עיניכם" - זה הרהור עבירה, שנאמר ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני".
הרמב"ם בספר המצוות מצוות לא תעשה מז: מביא את דרשת הגמרא, ומפרש: "רוצה באמרו זו זנות המשך אחר ההנאות והתאוות הגשמיות והתעסק המחשבה בהן תמיד". כלומר, לדעת הרמב"ם (ע"פ דברי הגמרא שם) למדו מפסוק זה איסור הרהור בעבירה
הרמב"ם עצמו בהלכות תשובה פ"ד ה"ד כתב: שאיסור זה כולל הסתכלות: "המסתכל בעריות מעלה על דעתו שאין בכך כלם, שהוא אומר וכי בעלתי או קרבתי אצלה, והוא אינו יודע שראיית העינים עון גדול שהיא גורמת לגופן של עריות, שנאמר "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"
אך אין זה קשה כי במסכת יומא דף כ״ט ע״א כתוב "שהרהורי עבירה קשים מעבירה", על ידי ההרהור אדם מגיע לידי עבירות חמורות מאוד. ועוד כתבו חז"ל במסכת נידה דף י״ג ע״ב: אמר רבי אמי "כל המביא עצמו לידי הרהור, אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה".
יש לתקן את ההליכה אחר מראה העיניים לעשות תיקון לתחושת המרגלים שהלכו אחרי עיניהם ואמרו "ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם"
מטרת הציצית היא להזכיר את מה ששכח העם - את הבטחות ה'. הקב"ה הבטיח להביא אותנו אל ארץ זבת חלב ודבש עם ישראל נועדו לרשת את הארץ, והציצית באה להזכיר שנותן המצוות ונותן הבטחות וודאי שיקיים אותן.
הגמרא במסכת סוטה דף י"ז ע"א מימרא בשם רבי מאיר: "דתניא היה רבי מאיר אומר מה נשתנה תכלת מכל מני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד"
הכניסה לארץ ישראל ואחר כך המאבק על ארץ ישראל הוא תהליך ארוך שלא נגמר עד עצם היום הזה תהליך המחייב עבודה קשה וסבלנות מרובה. הקשיים עמם צריך להתמודד, עלולים להכניס יאוש ודכדוך ביחוד בימים אלו של מלחמה קיומית על ארצנו ונחלת אבותינו יש לזכור תמיד את המקור "כסא הכבוד" הכל מתחיל ומסתיים שם עילת העילות וסיבת הסיבות הקב"ה ושהוא כל יכול גם במצבים הכי קשים של האומה.
מעניין שסמל המדינה הוא בצבעה של הטלית את ארבעת הציציות מארבע כנפות הטלית אנו אוספים לפני קריאת שמע במילים "מהר והבא עלינו ברכה ושלום מהרה מארבע כנפות כל הארץ ושבור עול הגויים מהרה מעל צוארנו והוליכנו מהרה קוממיות לארצנו"... הזכירה כי הקב"ה הבטיח לנו את הארץ היא שתתן את הכח להתמודד עם כל האתגרים הלא פשוטים שאנו חווים.
תגובות