חג שבועות, כמו סוכות ופסח משלב בתוכו גם חג חקלאי. חג הקציר "וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" וכן הבאת הביכורים ובעיקר הוא חג היסטורי של מתן תורה.
מדוע חג שבועות נקרא "זמן מתן תורתנו" ולא זמן קבלת תורתנו, מדוע משתמשים בביטוי "חג מתן תורה" ולא אומרים "חג קבלת התורה"?
ראשית מתן תורה היה אירוע חד-פעמי בהר סיני, ואילו קבלת התורה היא פעולה שצריכים בכל דור וכל אדם לבצע בכל עת מחדש. ועוד יש הבדל בין מתן תורה לקבלתה, שכן התורה ניתנה באופן שווה לכל עם ישראל, אולם קבלתה איננה שווה אצל כולם, כל אחד מישראל מקבל את התורה לפי ערכו ולפי השגותיו.
משמעותה של קבלת התורה היא ביישום תכניה ומצוותיה בחיי המעשה כשאני אומר אני מקבל את התורה זה אומר שאני מוריד אותה לעולם המעשה הצורה היא לא עוד חכמה יפה לפלפול ולחידוד השכל אלא היא תורת חיים שמביאה חיים לעושיה.
את התורה מקבלים ומיישמים את התורה לומדים ומביאים לידי ביטוי בכל תחומי החיים כל אחד על פי כישוריו ועל פי העמקתו והבנתו בתורה יוכל ליישמה לפי דרכו בעולם המעשה.
כמו שהזכרנו חג השבועות הוא חג חקלאי התורה לא נשארת בבית המדרש בה לומדים על חג הקציר ומתנות עניים ועל מצוות ביכורים ועל כל המצוות התלויות בארץ, אלא מיישמים אותם בפועל, לימוד שמביא לידי מעשה
הגמרא במסכת סטוה דף י"ד כותבת:
דרש רבי שמלאי: מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לא"י? וכי לאכול מפריה הוא צריך? או לשבוע מטובה הוא צריך? אלא כך אמר משה: הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י; אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי. אמר לו הקב"ה: כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר? מעלה אני עליך כאילו עשיתם..
משה רבינו מתאווה להיכנס לארץ בשביל ליישם את התורה ואת מצוותיה משה רבינו מלמד אותנו את הורדת התורה למעשה.
נשים לב שרבי שמלאי בגמרא דרש דרשה נוספת קודם..."דרש רבי שמלאי תורה תחילתה גמילות חסדים וסופה וסופה גמילות חסדים" שאין זה סתם עובדות שהרי את זה אנו יודעים מהתורה אלא בא לדרוש שבמהות התורה יש גמ"ח היא מאוחדת עם הגמ"ח של המצוות אע"פ שהתורה וגמ"ח נראים כדברים לכאורה שונים בכל זאת הם אחד הם אותו דבר, התורה הגדולה באה לידי ביטוי במצוותיה היום יומיות.
צריך לזכור שהקציר הוא סופו של תהליך שנמשך חודשים רבים: מהתכנון מה לגדל, הזריעה, ההשקיה והטיפול בגידולים, עד שסוף-סוף התבואה מבשילה וכמו שנאמר בתהילים: "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו" אין קצירה ללא השקעה אין תוצאות ללא מאמץ הקושי והצער שיש במעשה האדם מביא אותו לתוצאות טובות ולפירות מתוקים בכל התחומים.
גם שהנה נעמיק בקבלתנו את התורה ניישם אותה בכל תחומי חיינו נשקיע נתאמץ ונמצא. "יגעת ומצאת תאמין"
תגובות