אפליקציית אנגלס
יותר כיף באפליקציה!
הורדת האפליקציה
המשך באתר הרגיל
דלג לתוכן העמוד

מבאר טוב-י'ה לפרשת ויקרא שבת זכור

אין יאוש שיש אמונה - "עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו" פרשת השבוע מאת הרב אביאל עמר


תמיד בשבת שלפני פורים קוראים בנוסף לפרשת השבוע הרגילה שלושה פסוקים המכונים "פרשת זכור" ומתחילים בציווי "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם" הפעם הראשונה בה מוזכר בתורה עניינו של עמלק היא בסוף פרשת בשלח: "ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים".                                          

אומרים חז"ל: "ברפידים, שרפו ידיהם מן התורה". אע"פ שמלחמת עמלק קדמה למתן תורה, אומרים חז"ל "שרפו ידיהם מן התורה". 

בפרשת בשלח עוד קודם למלחמת עמלק התורה מספרת על תלונות העם במדבר, שהלכו שלושה ימים בלי מים עד שהגיעו למרה "וילנו העם על משה לאמר מה נשתה" וגם התלוננו "כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב" ובמסה ומריבה לפני בא עמלק אמרו: "היש ה' בקרבנו אם אין". 

התורה אומרת בפרשת כי תבוא, "ואמר ביום ההוא, הלא על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה, ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא". מכאן לומדת הגמרא במסכת חולין דף קלט: "אסתר מן התורה מנין? שנאמר: "ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא", מכאן רמז לכך שתהיה תקופה של הסתרת פנים. שואל הרמב"ן, הרי עם ישראל כבר מתוודה ואומר לפני הקב"ה "הלא על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה", מדוע מגיע להם הסתר הפנים, "ואנוכי הסתר אסתיר פני"?                                                                                                  מסביר בעל השפת אמת: אם יהודי מגיע להרגשה של "אין אלוקי בקרבי" בגלל המציאות שהוא חי בה, זהו לא וידוי אלא זהו החטא הכי גדול. לא ייתכן שיהודי ירגיש שהקב"ה עוזב אותו, אפילו לרגע אחד. לכן כאשר עם ישראל אומר "הלא על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה", כאשר הם מגיעים ליאוש- מיד "ואנוכי הסתר אסתיר פני" כי זה חטא.

ומכאן יש רמז למה שהיה בתקופה של אסתר המלכה שעם ישראל התייאשו מהגאולה גלות, ריחוק, הסתרת פנים. ובאמת כאשר עם ישראל מהבורא ואומרים "היש ה' בקרבנו אם אין" מיד מגיע עמלק.

הנציב מוולוז'ין שואל, כיצד אומה שראתה את יציאת מצרים, את כל הניסים שהיו במדבר, כיצד יש להם ספק "היש ה' בקרבנו אם אין"? כיצד עם ישראל מסוגל לומר "אין א-לוהי בקרבי"? אלא, ודאי שהם לא טעו לומר שהם לא מאמינים כלל בקב"ה, הם רק היו רגילים להנהגה ניסית במדבר. התעורר אצלם ספק, מה יקרה בתקופה אחרת שבה ההנהגה לא תהיה ניסית, האם גם אז תהיה השגחה פרטית, כמו שיש עליהם היום? "היש ה' בקרבנו אם אין", אנו מבינים שכרגע יש ה' בקרבנו, הרי יש הנהגה ניסית, אולם מי אמר שבזמן בו תהיה הנהגה נסתרת גם כן נרגיש שיש השגחה פרטית? לכן מיד "ויבוא עמלק"

משה שלח את יהושע להילחם בעמלק, משום שהוא זה שעתיד להכניס אותם לארץ ישראל, הוא עתיד להוביל אותם אל ההנהגה הנסתרת, הטבעית. הוא מכניס אותם אל ההנהגה החדשה, בכניסה לא"י. הוא זה שנתן להם את המענה, שגם בזמן שעוברים להנהגה טבעית- אם משעבדים ליבם לאביהם שבשמים, נוצחים. כתוב בספרי החסידות ש"אנוכי ה' אלוקיך", "אנוכי" שמתגלה בזמן מעמד הר סיני, שפתח להם שבעה רקיעים, הוא ה"אנוכי הסתר אסתיר פני". 

בפרשתנו המדברת על הקורבנות כתוב "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה" ובירושלמי מסביר "תמיד, אפילו בשבת, תמיד אפילו בטומאה" שהאש תמיד צריכה להיות דולקת על המזבח בכל מצב שהוא. הלב של היהודי משול למזבח טכמו שבמזבח בוערת האש, כך גם בליבו של היהודי צריכה אש האהבה לה' יתברך, בערה של רגשות וחיבור שלם לבורא יתברך שמו, ובכל מצב גם אם האדם מרגיש מצב של שבת עליו להשאר בהתלהבות לקיום התורה והמצוות, וגם חלילה במצב של טומאה כשהאדם לא במצב טוב רוחנית צריך תמיד לשמור על האש שמחברת אותנו לקב"ה ואז נזכה לשמירה אלוקית ממקום גבוה גם אם הוא נסתר הקב"ה "עומד אחר כתלנו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים" הקב"ה עוטף את השגחתו במאורעות "טבעיים" ובכל מיני "במקרים"

גם בימנו אנחנו נלחמים עם הרוע בעולם "עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו" עת הזמיר – זמיר עריצים הרשעים נכחדים מן העולם והעולם מתבשם (כדברי מרן הרב קוק זצ"ל) עלנו להתחבר לבורא יתברך ובשום מצב אין לנו להתייאש או להיכנס לספקות יש לנו להאמין כי רק הוא ואין בלתו, לשעבד את לבנו אליו וכך אנו מנצחים בצורה טבעית. 

פרשת השבוע מוקדשת לעילוי נשמת הרב יוסף בן סעיד זצוק"ל

תגובות

הוספת תגובה

שם
תוכן התגובה
תגובתך התקבלה בהצלחה ותפורסם לאחר בדיקה של צוות האתר.