אפליקציית אנגלס
יותר כיף באפליקציה!
הורדת האפליקציה
המשך באתר הרגיל
דלג לתוכן העמוד

מבאר טוב-י'ה לפרשת פקודי

בששת ימי המעשה אנו מבקשים מהבורא ישישמור עלינו מכל דבר רע וביום השבת טוב להודות לה' ולזמר לשמו עליון. פרשת השבוע מאת הרב אביאל עמר


פרשת פקודי היא הפרשה החותמת את ספר שמות וחותמת את עבודת המשכן "אלה פקודי המשכן משכן העדות" חז"ל מסבירים מדוע נאמר "משכן העדות",

שהמשכן מעיד שהשכינה בישראל. המשכן מראה שה' אתנו, במיוחד דרך המנורה כפי שהגמרא במסכת שבת כ"ב ע"ב: עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל. מאי עדות? אמר רב: זו נר מערבי, שנותן בה שמן כמדת חברותיה, וממנה היה מדליק ובה היה מסיים.

נראה שיסוד העניין הוא בכך שהנרות מרמזים עלינו: "נר ה' נשמת אדם" וחיבורנו לתורה "כי נר מצוה ותורה אור". לכן כשאנו מחבורים כראוי לתורה, אז הנר המערבי שמראה שהשכינה אתנו, מאיר בנס, מעל הטבע, שזהו עניין קשרנו עם התורה, מעל הטבע החומרי.

עבודת המשכן מסתיימת "וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה" בתוספתא מנחות פרק ז' ה"ח מובא: על הפסוק הזה – מה היה ברכה שברכן? אומר להם: תשרה שכינה על מעשה ידיכם.

ר' מאיר אומר: כך ברכן: "ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים"  – אמר להם: כשם שנתעסקתם במלאכת משכן ושרתה שכינה על מעשה ידיכם, כך תזכו ותבנו לפניו בית הבחירה ותשרה שכינה על מעשה ידיכם. והן אומרים: " וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ" מזמור זה ויהי נעם ויושב בסתר עליון אומרים אותו במוצאי שבת – בהקשר לעשייה של ימות החול שמזכירה את עשיית המשכן.

השבת ועשיית המלאכה בששת ימי השבוע הוזכרו בעבודת המשכן. "ששת ימים תעשה מלאכה" שאין עבודת בית המקדש דוחה את השבת. כשם שבתחילת השבת האדם פוסק מעשיית מלאכה וביציאת השבת הוא חוזר ל"ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך". כך במלאכת המשכן, מיד עם צאת השבת חזרו למלאכת המשכן. 

כל אחד עשר המזמורים שמתחילים בפרק צ: "תפילה למשה איש האלהים", עד סוף פרק ק "מזמור לתודה הריעו לה' כל הארץ" המסתיים בפסוק: "כי טוב ה' לעולם חסדו ועד דור ודור אמונתו" כולם, משה אמרם. ובהם הפרקים שאנו אומרים בקבלת שבת בו שבתה כל מלאכה, כולל מלאכת המשכן.

משה רבינו הוא שהקים את המשכן ושתיקן לבני ישראל את השבת. וכך כתוב במדרש במדבר רבה פרשה יב סימן ג שמשה רבינו הוא שחיבר את פרקים צ-ק בתהלים "והי ביום כלות משה להקים את המשכן". זהו שכתוב: "יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן וכו' ". אמר רב הונא בשם רבי אידי: מי אמר המזמור הזה? היינו סבורים שבא שלמה ואמרו ולא אמרו אלא משה. זהו שכתוב: "יושב בסתר עליון" – זה משה, שישב "בסתר עליון", שנכנס בתוך הענן, שהוא "סתר עליון"...

מעניין לראות את רצף הפרקים בתהילים פרקים צ', צ"א וצ"ב: האיש היהודי חי סביב שבת קודש פרק פרק צ' מתחיל את השבוע: "תפילה למשה איש הא-להים", והפסוק החותם את הפרק הוא: "וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ". פסוק זה כפי שראינו הוא קשור להשלמת המשכן שהוא כנגד ששת ימי הבריאה. אחריו פרק צ"א יושב בסתר עליון בו מופיעים פסוקי שמירה "כי הוא יצילך מפח יקוש", לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהליך" וכו' אנו מבקשים מהבורא יתברך שישמור עלינו מכל דבר רע בששת ימי המעשה ואז מגיע פרק צ"ב: "מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון"

אנו מבקשים מהבורא יתברך שנצליח לנו בכל מעשה ידינו בששת ימי החול וימי העשייה הבאים לקראתנו, ושנזכה להגיע לשבת קודש לשבת מנוחה. 
 

 

תגובות

הוספת תגובה

שם
תוכן התגובה
תגובתך התקבלה בהצלחה ותפורסם לאחר בדיקה של צוות האתר.