אפליקציית אנגלס
יותר כיף באפליקציה!
הורדת האפליקציה
המשך באתר הרגיל
דלג לתוכן העמוד

מבאר טוב-י'ה לפרשת תצווה

על הקשר בין פורים לאורים ותומים במדרש שבת תצווה שהיא פורים קטן. מאת הרב אביאל עמר


פרשתנו ממשיכה לעסוק בציווי לבניית המשכן ועשיית כליו. אנו יודעים שהיו "אורים ותומים" ועל פיהם היו מחליטים הרבה דברים בענייני מלחמה או דברים שקשורים לציבור.

וכך מצאנו בספר יהושוע "וישאלו בני ישראל בה' לאמר מי יעלה לנו אל הכנעני בתחילה להלחם בו? ויאמר ה': יהודה יעלה", וכן ראינו כאשר שמואל בחר את שאול המלך "הבא עוד איש הלם? ויאמר ה' הנה הוא נחבא אל הכלים"  וגם דוד המלך שאל באורים ותומים אחרי מות שאול "האעלה באחת ערי יהודה? ויאמר ה' אליו: עלה! ויאמר דוד: אנה אעלה? ויאמר: חברונה.

עם כל זה לא ראינו אזכור לעשיית האורים והתומים בפרשות האלו. מצאנו ציווי על עשיית האפוד ועל עשיית החושן ולא יותר ישנו פסוק "וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה' וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד" אם כן מהם האורים והתומים?

הרמב"ן מסביר "אבל הם סוד מסור למשה מפי הגבורה והוא כתבם בקדושה והיו מעשי שמים, ולכן יזכירם סתם בה"א הידיעה... והנה משה לקח האורים ותומים ויניחם שם בחשן המשפט אחר שהלביש את אהרן האפוד והחשן. והעניין הוא כי היו שמות קדושים, ומכוחם האירו האותיות מאבני החשן אל עיני הכהן השואל במשפטם".

בעצם האורים והתומים הם כתב של שם המפורש שהיה נתון בתוך כפלי החושן שעל ידו האירו אבני החושן, כך כתב רש"י. והגמרא במסכת יומא ע"ג ע"ב: אורים ותומים - אורים שמאירין את דבריהם, תומים שמשלימין את דבריהם. 

אנו מוצאים הרבה בדברי הנביאים על שימוש באורים ותומים מדוע בתורה לא מצאנו שימוש בהם? אלא משה רבינו לא השתמש באורים ותומים כלל ומה שנאמר בבנות צלפחד "ויקרב משה את משפטן לפני ה'" וגם מה שראינו באיש המחלל שבת מקושש עצים, וגם על אודות קורבן פסח לטמאים - לא היה נשאל באורים ותומים, כי פה אל פה דבר עם ה'.

יהושע היה הראשון להשתמש בהם. כאשר סמך משה ידו עליו נאמר: "ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים לפני ה', על פיו יצאו ועל פיו יבואו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה" (במדבר כ"ז כ"א).
בברייתא במסכת יומא ע"ג נאמר: כיצד שואלין? השואל פניו כלפי נשאל, והנשאל פניו כלפי שכינה (למערב). השואל אומר "ארדוף אחרי הגדוד הזה?" והנשאל אומר "כה אמר ה' עלה והצלח".

ר' יהודה אומר אין צריך לומר כה אמר ה' אלא עלה והצלח. אין שואלין בקול רם, ולא מהרהר בלבו, אלא כדרך שאמרה חנה בתפלתה: וחנה היא מדברת על לבה. אין שואלין שני דברים כאחד, ואם שאל אין מחזירין אלא על אחד ועל ראשון. ומחזירין לו כסדר אע"פ ששאל שלא כסדר. ואמרו גזירת אורים ותומים אינה חוזרת, אע"פ שגזירת נביא חוזרת. שנאמר "כמשפט האורים"...

כיצד נעשית? ר' יוחנן אומר: בולטות היו האותיות, כגון עי"ן משמעון למ"ד מלוי ה"א מיהודה לחבר המלה "עלה" והכהן היה מצרפן מעצמו ברוה"ק. ריש לקיש אמר: מצטרפות, ר"ל שזזו האותיות ממקומן והיו מצטרפות.

השנה היא שנה מעוברת והשבת פרשת תצווה היא פורים קטן, אנו מוצאים במדרש קשר בין פורים לאורים ותומים. וגם בשנים שאינן מעוברות, פרשת תצוה היא גם פרשת זכור הנקראת לפני פורים. וכך מובא במדרש אסתר רבה ד' א': אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ רָשָׁע, בִּשְׁבִיל שֶׁגָּזַרְתִּי עַל וַשְׁתִּי שֶׁתִּכָּנֵס לְפָנַי עֲרֻמָּה וְלֹא נִכְנְסָה, מַה הוּא דִּינָהּ? אָמְרִין לֵיהּ אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁהָיִינוּ בְּאַרְצֵנוּ הָיִינוּ שׁוֹאֲלִים בָּאוּרִים וְתֻמִּים, וְעַכְשָׁיו מְטֻלְטָלִין אָנוּ, וְקָרְאוּ לְפָנָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה: ירמיה מח, יא: "שַׁאֲנַן מוֹאָב מִנְּעוּרָיו וְשֹׁקֵט הוּא אֶל שְׁמָרָיו וְלֹא הוּרַק מִכְּלִי אֶל כֶּלִי וּבַגּוֹלָה לֹא הָלָךְ עַל כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ וְרֵיחוֹ לֹא נָמָר" 

זה שפסקו רוח הקודש והאורים והתומים הצילו את מרדכי ועם ישראל מלפסוק את דינה של ושתי ובכך הייתה להם הצלה מאחשוורוש.

עם החורבן והגלות נסתלקה אותה דרגת נבואה ראשונה ורק בביאת המשיח בגאולה העתידה תחזור הנבואה לישראל ועמה יחזרו גם האורים ותומים. הנבואה תחול על המלך המשיח "ונחה עליו רוח ה' רוח עצה וגבורה"... יהי רצון שנזכה לכך בב"א.

תגובות

הוספת תגובה

שם
תוכן התגובה
תגובתך התקבלה בהצלחה ותפורסם לאחר בדיקה של צוות האתר.