אפליקציית אנגלס
יותר כיף באפליקציה!
הורדת האפליקציה
המשך באתר הרגיל
דלג לתוכן העמוד

מבאר טוב-יה לפרשת משפטים

"התורה שלנו אין מטרתה רק להנחיל ידע, אלא ליצור שינוי מהותי באדם" פרשת השבוע מאת הרב אביאל עמר


מובא במדרש שמות רבה: "ואלה המשפטים" – מה כתיב למעלה מן הפרשה? "ושפטו את העם בכל עת" ואמר כאן: "ואלה המשפטים" והדברות באמצע.
משל למטרונה (גברת מכובדת) שהייתה מהלכת, החרב מכאן והחרב מכאן והיא באמצע. כך התורה: דינין מלפניה ודינין מאחריה והיא באמצע.

"באורח צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט (משלי ח כ) – התורה אומרת: באיזה נתיב אני מהלכת? אהלך בדרכם של עושי צדקה!

"בתוך נתיבות משפט" – התורה באמצע ודינין מלפניה ודינין מאחריה. דינים מלפניה, שנאמר: "שם שם לו חוק ומשפט" ודינים מאחריה, שנאמר:"ואלה המשפטים".

המצוות שנצטוו במרה מצד אחד, ופרשת משפטים מצד שני, הם שני "שומרי הראש" של התורה. בעוד שעשרת הדברות הם ציוויים כלליים ועקרונות נעלים אבל לא מצוות מעשיות ואורחות חיים.

בפרשת משפטים ישנה רשימה ארוכה של מצוות – רובן מצוות שבין אדם לחברו, העוסקות בדיני נזיקין וממונות שכל מטרתן היא הסדרת ההתנהלות החברתית. דינֵי נפשות, נִזקֵי גוף, דינֵי גניבה ורכוש, דינֵי נזקים הנגרמים על ידי בהמות או אש, חוקים נגד מנהגי אלילים ועוד. בפרשה גם דינים הקשורים בחגים ובשבת, ובשנת השמיטה.

עשיית המשפט והצדק היא הבסיס לחיים תקינים. וכך כתוב בשמות רבה ל' י"ט: כל התורה תלויה משפט ולכך נתן הקב"ה דינין אחר עשרת הדברות". העיסוק ברובד הנמוך של החיים ובתופעות הפחות מזהירות של החברה האנושית, הוא חלק בלתי נפרד מהברית שבין עם ישראל וא-לוקים.

'מעמד הר סיני' לא הסתיים בחוויות נשגבות החזון הגדול של עשרת הדברות לא נשאר בהר למעלה, אלא יורד אל העם ומתפרט למשפטים שתפקידם ליצור בראש ובראשונה חברה מוסרית ומתוקנת.

אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה שתיים או שלוש פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו! לכך נאמר 'אשר תשים לפניהם' – כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם.

התורה שלנו אין מטרתה רק להנחיל ידע, אלא מטרתה ליצור שינוי מהותי באדם רק הפנמה של דברי התורה בצורה עמוקה תביא את האדם לשינוי בנפשו עד שיהיה הוא והתורה אחד. כאשר דברי התורה ברורים אצל האדם רק אז הוא מפנים ומתקדם בעבודת ה'. "כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם". כך גם רבי יוסף קארו מסביר את בחירתו לחיבורו שהפך להיות ספר ההלכה של עם ישראל בשם "שולחן ערוך": וקראתי שם ספר זה 'שולחן ערוך', כי בו ימצא ההוגה כל מיני מטעמים ערוכים בכל ושמורים סדורים וברורים.

תגובות

הוספת תגובה

שם
תוכן התגובה
תגובתך התקבלה בהצלחה ותפורסם לאחר בדיקה של צוות האתר.