אפליקציית אנגלס
יותר כיף באפליקציה!
הורדת האפליקציה
המשך באתר הרגיל
דלג לתוכן העמוד

מבאר טוב-י'ה לפרשת ויגש עשירי בטבת

"כדי למנוע את חורבן העם עלינו להתחזק באהבת הבריות ובהבנה שהכוח העצום של העם הוא אך ורק באחדותו" פרשת השבוע מאת הרב אביאל עמר


פרשת ויגש היא פרשה בה מתוודע יוסף אל אחיו שיא שמתואר בפסוקים: "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו".

בבראשית רבה צ"ג י': אבא כהן ברדלא אמר- אוי לנו מים הדין אוי לנו מיום התוכחה! בלעם חכם שבאומות לא יכל לעמוד בתוכחתה של אתונו... יוסף קטנן של שבטים היה, ולא היו אחיו יכולים לעמוד בתוכחתו הה"ד: ולא יכלו לענות אותו", לכשיבוא הקב"ה ויוכיח כל אחד ואחד לפי מה שהוא.

שנאמר "אוכיחך ואערכה לנגדך" כל אחד ואחד יראה לו הקב"ה לנגד עינו את מעשיו ולא תהיה לאדם אפשרות לברוח, האדם יכיר באמת ויסתתמו כל טענותיו. כך עשה יוסף הוא הביא את אחיו להבנה מתוך התנהגותם להכרה מוחלטת בטעותם.

זה ממש מזכיר את נתן הנביא במשל כבשרת הרש שצייר לדוד המלך מקרה של איש עשיר שיש לו צאן ובקר ויחמול לקחת מצאנו ובקרו לתת לאיש ויקח את כבשת הרש היחידה שיש לו – דוד המלך נרעש ובעצמו פוסק "חי ה' כי בן מוות האיש העושה זאת ואת הכבשה ישלם ארבעתים" ואז נתן הנביא אומר לו "אתה האיש" דוד הבין בצורה מוחלטת את כוונת הנביא ולא נותר לו פתח למנוסה או להצטדקות ואומר "חטאתי לה'"

יוסף מצווה את אחיו "מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף שָׂמַנִי אֱ-לֹהִים לְאָדוֹן לְכָל מִצְרָיִם רְדָה אֵלַי אַל תַּעֲמֹד" כאשר האחים מבשרים לאביהם את הבשורה כי יוסף חי וכי הוא מלך במצרים בא הפסוק "וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם" מיד אחר כך יעקב שואל "וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל רַב עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי" וזה תמוה למה היה לו לשאול שוב?

עוד תמיהה ישנה על יעקב אבינו שלאחר המפגש עם יוסף במצרים אמר "וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף אָמוּתָה הַפָּעַם אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת פָּנֶיךָ כִּי עוֹדְךָ חָי." הרי הוא רואה אותו פנים אל פנים ובודאי שהוא חי אז מדוע הוא חוזר ואומר "כי עודך חי".

המפגש בין האבא לבן עוד יותר תמוה, רש"י כותב על הפסוק "  וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָיו וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו עוֹד" שיעקב אבינו לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו ואמרו רבותינו "שהיה קורא קריאת שמע". וצריך להבין מדוע בשעה הזאת בשעת המפגש הכי מרגשת לאחר 22 שנים יעקב מתעסק דווקא בקריאת שמע ולא במפגש העוצמתי הזה ולכאורה אולי היה יכול לאחר או להקדים את קריאת שמע, אז מה עניינה ברגע הזה?

החזרות הנשנות כי עוד יוסף חי בכמה צורות מצביעות על משהו עמוק יותר מפשוטו, הגמרא במסכת פסחים נ"ו ע"א כותבת כי יעקב ביקש לגלות את הקץ ונסתלקה ממנו השכינה. אמר שמא יש פסול במיטתי? כאברהם שיצא ממנו ישמעאל ואבי יצחק שיצא ממנו עשו? אמרו לו בניו: "שמע ישראל יי' א-לוהינו יי' אחד" כמו שבלבך יש א-ל אחד כך בליבנו ישנו רק א-ל אחד.

קריאת שמע היא קבלת עול מלכות שמים המעידה על המשך הבנים בדרך אבותם. ולכן כשהודיעו ליעקב על יוסף שהוא חי היה חשוב לו שהוא חי לא רק פיזית אלא מבחינה רוחנית שהרי גם רשעים בחייהם קרואים מתים. אם יוסף ממשיך את דרך האבות ולא התלכלך בזוהמתם של המצרים הוא חי באמת. ולכן לאחר שראה יעקב כי השכינה שהסתלקה ממנו במשך כל השנים האלו פתאום חוזרת "ותחי רוח יעקב אביהם" לכן גם יעקב אבינו קרא קריאת שמע המסמלת כי הבנים הולכים בדרך האבות בצדקותם הדברים מובנים.

"אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי" ראותי את פניך ואתה בין החיים, ועודך חי – שנשארת נאמן למסורת אבותיך וקיימת תורה ומצוות גם במקום הכי קשה.

אנו מציינים את צום עשירי בטבת אחד משלושת הצומות על חורבן בית המקדש בו החל המצור על ירושלים יום זה תקנה הרבנות הראשית לישראל כיום הקדיש הכללי לזכר נרצחים ונפטרים שיום פטירתם לא נודע ובהם לכל קורבנות השואה.

צום עשירי הוא צום חמור ממנו התחיל החורבן. האבודרהם כותב שאפילו אם היה חל צום זה ביום שבת לא היו יכולים לדחותו מפני שנאמר בו "בעצם היום הזה" כמו שכתוב ביום הכיפורים. עשירי בטבת הוא השלב הראשון של החורבן בבית ראשון אשר לא הסתיים בבניית הבית השני שהרי הרבה דברים היו חסרים בבית שני כידוע... החורבן ממשיך בבית שני בפטירתם של עזרא ונחמיה שבעקבות זה הופסקה הנבואה, ואחר כך ממשיך גם בתרגום התורה ליוונית.

חורבן עם ישראל בא בעקבות 3 עבירות חמורות בימי בית ראשון ובבית שני שנאת חינם ופירוד פנימי בעם. גם שנאה גלויה וגם שנאה בלב - עברו בלא תעשה של "לא תשנא את אחיך בלבבך" בשנאה שבלב הכתוב מדבר. שהיא חמורה יותר מהשנאה הגלויה.

חורבנה של משפחת יעקב אבינו החל משנאה "ולא יכלו דברו לשלום" וכן "ויוסיפו עוד שנוא אותו" רבי יהושע במסכת אבות אומר ששנאת הבריות מוציאה את האדם מהעולם. זה גורם רעה רבה לאדם ורעה רבה לעולם זאת ירידה מוסרית שמתחילה בהסתכלות בעין רעה ומסתיימת בשנאה, לאור החיים על פי פרשות השבוע באות פרשות אלו עם מסר ולקח לימים אלו בהם עם ישראל נתון במצב לא פשוט של לחימה נגד אויבנו כדי למנוע את חורבן העם עלינו להתחזק באהבת הבריות באיחוד העם בהבנה שכולנו בני איש אחד והכוח העצום של העם הוא אך ורק באחדותו.

 

תגובות

הוספת תגובה

שם
תוכן התגובה
תגובתך התקבלה בהצלחה ותפורסם לאחר בדיקה של צוות האתר.