בפרשתנו אנו קוראים על המפגש בין יעקב לעשיו וההתארגנות של יעקב לקראת הרגע הלא פשוט הזה. יעקב פונה לקב”ה בתפילה ואומר- הבטחתני בעבר “ושמתי את זרעך כחול הים”, והנה כעת אני עומד בסכנת כליה.
רש”י שואל על כך, הרי לא נאמר ליעקב מעולם שיהיה זרעו “כחול הים" מה שכן מוזכר בהבטחת הבורא "והיה זרעך כעפר הארץ". רש"י מיישב נכון שזה לא נאמר ליעקב אבינו אבל הדבר הובטח לזרעו של אברהם כמו שנאמר: "הרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים".
והשאלה היא למה יעקב בחר להשתמש בדימוי של "חול הים" ולא בדימוי שהובטח לו "והיה זרעך כעפר הארץ"?
הכלי יקר כב, יז מסביר את הדברים כך: שלושת הדימויים (כוכבי השמים, עפר הארץ וחול הים) מסמלים תקופות שונות ובחינות שונות בעם ישראל – הדימוי ל”כוכבי השמים” מתייחס לתקופות, שבהן בני ישראל יהיו לא רק רבים בכמות, אלא גם רמים בגדולתם ונישאים על העמים ככוכבים.
לעומת זאת הדימוי ”עפר הארץ” מתייחס לזמנים שבהם עם ישראל ימצא עצמו במצב שפל וירוד כעפר, אך דווקא משם תפרוץ ותצמח ישועתו ותקומתו. וזהו שנאמר “והיה זרעך כעפר הארץ… ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה”.
ובנוסף לשני דימויים אלה נוסף גם דימוי שלישי, ל”חול הים”, ודימוי זה מסמל את עמידותו של עם ישראל: כשם שגלי הים מאיימים לשטוף ולעלות על גדותיהם אך תמיד נבלמים ונעצרים בחול אשר על שפת הים, כך גם בכל דור מנסים אויבים לשטוף ולכלות את עם ישראל, אך לבסוף עם ישראל נותר חי וקיים, כחול הים הבולם את הגלים ומסיג אותם לאחור. ובזה מובן מדוע בחר יעקב אבינו בשעה שעשיו רוצה להשמידו דוקא בהבטחה של "חול הים"
בספר ירמיה פרק ה' כ"ב: "הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ נְאֻם יי' אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם חָק עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ וְלֹא יוּכָלוּ וְהָמוּ גַלָּיו וְלֹא יַעַבְרֻנְהוּ"
ובמדרש רבה פרשת בא ט"ו כ"ב: "גבול שמת בל יעבורון כגון בשר ודם שהכניס בהמתו לדיר ונעל המסגר בפניה כדי שלא תצא ותרעה את התבואה, כך נעל הקב"ה את הים בחול והשביעו שלא יצא מן החול שנאמר: אשר שמתי חול גבול ים" ובזוהר חדש בראשית כ"א ב': גבול הגביל הקב"ה לים ואי זהו גבול, רבי אבא אומר זה החול.
אך לפעמים רואים כי הים שוטף גם את החול, הים מסתער על היבשה וגורם הרס גדול ופחד בבני האדם, אך לאחר זמן מה הוא חוזר אל מקומו. מדוע זה קורה והיכן השבועה שהשביע הבורא את הים שלא יעבור את החול? חז"ל מסבירים לנו כי לעיתים זה קורה כדי לעורר הלבבות לתקן המעשים ולשוב בתשובה. כשעם ישראל לא שומר את בריתו עם הקב"ה הברית הזאת לא מובטחת.
וכך מסביר רבנו יצחק אברבנאל ז"ל את עניין נח והמבול שהברית והגבול אשר שם למים שלא יכסו את הארץ אין ראוי לשמרו לאותם הרשעים. הברית והחסד הזה אקים אתך כי אחרי שבריתי היתה אתך הצדק והשלמות גם אני ברית שלומי לא תמוש מאתך וכי תעבור במים לא ישטפוך. רבי אלעזר אזכרי ז"ל כתב בספר חרדים מצוות התלויות בארץ ישראל פרק ד "האותי לא תיראו אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו" רצונו לומר כי גם אתם ראוי לכם לבלתי עבור גבולכם בגזל ועריות.
ועוד כתב הרב תורת חיים בפרושו למסכת סנהדרין שכשם שהקדוש ברוך הוא מביט בתורה ובורא את העולם לכך חוקותיהן לא מתקיימין אלא ע"י התורה שאלמלא תורה היו החוקות בטלות והיה זה נכנס בגבולו של זה ומזיקין זה את זה והיתה ריב וקטטה ביניהם לכך קאמר שהעוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה.
אם כן יוצא שהבטחת “כחול הים” היא ההבטחה המתייחסת לאותם זמנים שבהם מנסים עמים ואומות להשמיד את עם ישראל, ולבסוף עם ישראל עומד בפניהם וכל זה בתנאי שאנו נלך בדרך הבורא נקיים את הברית וההבטחה שנשבענו בהר סיני ואם אנחנו לא נעבור ונסיג את הגבול כך כל אויבנו לא יוכלו לגעת בנו לרעה ויבלמו כחול הבולם את גלי הים.
תגובות