אפליקציית אנגלס
יותר כיף באפליקציה!
הורדת האפליקציה
המשך באתר הרגיל
דלג לתוכן העמוד

מבאר טוב-י'ה לפרשת דברים וט' באב

פרשת דברים ותשעה באב קוראים לנו להיזהר משנאה ומהטחת האשמות ולהגביר הסתכלות חיובית של כל אדם על חברו". פרשת השבוע מאת הרב אביאל עמר


פרשת 'דברים' נקראת מדי שנה בשבת שלפני ט' באב, ובכך נוצר חיבור מסוים בין האסון שפקד את עם ישראל בחטא המרגלים לבין חורבן בית המקדש שאירע ביום זה. חטא המרגלים, התרחש לדברי חז"ל בליל ט' באב. על המילים: "ויבכו העם בלילה ההוא" דרשו חכמים: "הוא ליל ט' באב. אמר הקב"ה: 'אתם בכיתם בכיה של חינם ואני קובע לכם בכיה לדורו תענית כ"ט ע"א

בפרשתנו מופיע פסוק קשה שמסביר מדוע נקבעה בכייה לדורות בלילה הזה: "ותרגנו באוהליכם ותאמרו: בשנאת ה' אותנו הוציאנו מארץ מצרים, לתת אותנו ביד האמורי להשמידנו" (א, כ"ז). קשה להבין כיצד בני ישראל יכלו להעלות על דעתם שה' שונא אותם, אחרי שראו בעיניהם את מכות מצרים, ואת כל הניסים שנעשו להם על הים ובמהלך ההליכה במדבר. אך כנראה כאשר מתלוננים כל הזמן ומחפשים מה לא טוב לעיתים מרגישים רגשות שלא היו ולא נבראו על זה אומרים "כל הפוסל במומו פוסל" אין פה שנאה של הבורא אולי הפוך תלונות חוזרות ונשנות הגורמות לראות מציאות הפוכה. זאת אותה מציאות שגרמה לעם לחורבן בית המקדש וגלות מארצו

על נהרות בבל, בארץ אויב, יושבים יהודים ובוכים בזכרם את ציון. בעיניהם הם ראו את החורבן את הלהבות בבית קודש הקודשים ירמיהו הנביא גלה יחד עמם, והיה להם למשענת נחמה. אך כשירמיהו הנביא מתכוון לשוב לירושלים מתאר המדרש תהילים קל"ז: "געו כולם בבכייה: רבנו ירמיהו, על מי אתה מניחנו?! ענה ירמיהו ואמר להם: מעיד אני עלי שמים וארץ, אילו בכיתם בכיה אחת בציון - לא גליתם".

"מי יתן ראשי מים..." מקונן ירמיהו הנביא, "ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי" ירמיהו ח', כ"ג - העם בוכה בכי  עמוק וסוף סוף הם מפנימים את מה שקורה אך כבר מאוחר ישנו קרע רוחני גדול מאד שנוצר שגרם את הריחוק מבורא עולם. וכאשר העם בוכים עתה, הם מחדשים את האמונה בבורא עולם.

אין הקב"ה גואל את בניו אלא בבכי, שנאמר: "בבכי יבואו ובתחנונים אובילם" (ילקוט שמעוני ויגש). הבכי ישמש כזרז לבוא הגאולה שכולנו מצפים לה. מספיק להתבונן במצבנו העכשווי, ולראות את כל הייסורים ואת מצבה של האומה ולהבין עד כמה אנו זקוקים לגאולה

בספר משלי כ"ו ו כתוב: "בְּאֶפֶס עֵצִים תִּכְבֶּה אֵשׁ, וּבְאֵין נִרְגָּן יִשְׁתֹּק מָדוֹן" כשנגמרים העצים במדורה האש כבה, וכך כשאין אדם נרגן, אש המדון משתתקת ודועכת. ביציאה לגלות נגמרו התלונות והקיטורים חלה הפנמה אמתית וצער גדול על מה שקרה.

פרשת דברים ותשעה באב קוראים לנו לצמצם נרגנות ואווירת קיטורים, להיזהר משנאה ומהטחת האשמות, ולהגביר הסתכלות חיובית של כל אדם על חברו

תגובות

הוספת תגובה

שם
תוכן התגובה
תגובתך התקבלה בהצלחה ותפורסם לאחר בדיקה של צוות האתר.