אפליקציית אנגלס
יותר כיף באפליקציה!
הורדת האפליקציה
המשך באתר הרגיל
דלג לתוכן העמוד

מבאר טוב-י'ה לפרשת חקת

"וכל הכוחות שאדם ממעט בנפשו בשביל התורה, משיבה התורה אליו". פרשת השבוע מאת הרב אביאל עמר


בפרשתינו מובא פסוק מפתיע בדרשתו "זאת התורה אדם כי ימות באהל" דרשו חכמים ברכות סג: אמר ריש לקיש אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה, וכמו שאמר רב נחמן בר יצחק על הפסוק בתהלים מד-כג:  "כי עליך הורגנו כל היום" – אלו תלמידי חכמים שממיתים עצמם על דברי תורה.

ובגמרא במסכת שבת פג ע"ב: ואמר רבי יונתן לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש ומדברי תורה, ואפילו בשעת מיתה שנאמר "זאת התורה אדם כי ימות באוהל", אפילו בשעת מיתה תהא עוסק בתורה

וזה באמת לא ברור היות שהתורה מצווה אותנו על חיים ולא על מוות "וחי בהם"? והוסיף רבינו הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה ג' יב-יג כתב: " אין דברי תורה מתקיימין במי שמרפה עצמו עליהן, ולא באלו שלומדין מתוך עידון ומתוך אכילה ושתייה אלא במי שממית עצמו עליהן, ומצער גופו תמיד, ולא ייתן שנת לעיניו, לעפעפיו תנומה.

וזה קשה מאד שהרי הרמב"ם עצמו כתב כמה חשיבות יש לעבודת ה' מתוף גוף בריא ושאדם צריך לישון מספיק וכך כתב בהלכות דעות פרק ד: "היום והלילה כ"ד שעות, די לו לאדם לישן שלישן שהוא שמונה שעות"... וכן כתב צריך אדם להרחיק עצמו מדברים המאבדים את הגוף. אם כן מה עניין הצער בלימוד התורה?

אלא ודאי שאין הכוונה שמתוך לימוד ארך ומייגע יגיע אדם למצב שגופו נחלש ותיפגע בריאותו אלא הכוונה שיעסוק בלימוד בכל כוחו, בכל רצונו ומסירותו וכל חייו יהיו סביב לימוד התורה. שהרי אם גופו יחלש יצא שכרו בהפסדו אלא הנכונות ללמוד תורה והמסירות הגדולה על הלימוד תגרום לאדם שהתורה תהיה קניין אצלו ובלשון השפת אמת: " וכפי הביטול להתורה כן מתקיימת בו, כיוון שהוא עיקר וחשוב אצלו"

מסופר על רבי אפרים-זלמן מרגליות שהיה עשיר גדול ובעל עסקים רבים, אבל בשעה שעסק בתורה היה מסתגר בחדרו ולא היה נפנֶה לשום עסק. וכך אמר: "אדם כי ימות באוהל" – בשעה שאדם יושב ועוסק בתורה עליו להיות בבחינת 'מת' לכל ענייני העולם.

ואדם הרוצה לקנות תורה לעצמו צריך להמית את כל תענוגי העולם ולהינזר גם מדברים פשוטים וקלים בתענוגות העולם כי גם הם מונעים את ההתמסרות לשבת באוהלה של תורה.

השפת אמת, בפרשת אחרי מות, תרנ"ד הסביר זאת יפה:  אבל באמת כפי מה שממית עצמו עליה כך התורה מחייה אותו, דכתיב "תורת ה' תמימה משיבת נפש" (תהילים י"ט, ח). וכל הכוחות שאדם ממעט בנפשו בשביל התורה, משיבה התורה אליו, ונמצא מחליף חיות עובר בחיות קיימת לעד...וכפי העסק בתורה זוכין להתדבק בחיים...

לעיחוי נשמת דבורה בת פלורה ז"ל

תגובות

הוספת תגובה

שם
תוכן התגובה
תגובתך התקבלה בהצלחה ותפורסם לאחר בדיקה של צוות האתר.