אפליקציית אנגלס
יותר כיף באפליקציה!
הורדת האפליקציה
המשך באתר הרגיל
דלג לתוכן העמוד

מצוות חג פורים

סיכום מצוות חג הפורים הלכה למעשה, מאת הרב אביאל עמר


לרגל חג הפורים, סיכום מצוות והלכות פורים מאת הרב אביאל עמר. חג שמח!

מקרא מגילה:

חייב אדם לקרות המגילה בלילה ולחזור ולשנותה ביום. קריאת מגילה בלילה זמנה כל הלילה משעת צאת הכוכבים. קריאת מגילה של יום זמנה כל היום, מהנץ החמה ועד סוף היום ואם קראה משעלה עמוד השחר יצא שו"ע תרפ"ז א'

הכל חייבים בקריאת המגילה אנשים ונשים וגרים ועבדים משוחררים. ומחנכים את הקטנים לקרותה שו"ע תרפ"ט א' חינוך הקטנים: פסק מרן השו"ע בהמשך הסימן סע' ו': "מנהג טוב להביא קטנים וקטנות לשמוע מקרא מגילה" ומוסכם לדעת כולם שיש להיזהר שלא יביאו קטנים ביותר שמבלבלים דעת השומעים רק יביאו קטנים שהגיעו לגיל חינוך (עיין משנ"ב בשם מ"א וש"א) חינוך בנות: כיוון שגם נשים חייבות לכן גם בבנות קטנות שייך מצוות חינוך.

אחר קריאת המגילה בערבית אומר: "ואתה קדוש". שו"ע תרצ"ג א' ביום חול: מתפללים תפילת ערבית ואומרים בשמנה עשרה "על הנסים" בהודאה, (למרות שעדיין לא קראו את המגילה) ,ואומרים חצי קדיש  (וי"א קדיש תתקבל מגן אברהם ואליה רבה. ולאחר המגילה קוראים קדיש שלם.) וקוראים המגילה ולאחר מכן אומרים "ואתה קדוש" וקדיש תתקבל. ולא מתחילים מ"ובא לציון גואל" לפי שאין עיקר הגאולה בלילה ולכן מתחילים מ"ואתה קדוש" (עיין בדברי הטור תרצ"ג א').

בעץ חיים כתב "ואחר שמשלימין התפילה קורין המגילה" וכך הוא מנהג תימן הבלאדי. ועוד כתב: ודע דאף על פי שכתוב בשו"ע תרצ"ג א', לקרות המגילה קודם ואתה קדוש, גם לומר ואתה קדושה אחר קריאת המגילה בלילה, הוא לפי המנהג ולא לפי הדין

בבוקר מתפללין כבשאר ימים אלא שמוסיפין "על הנסים" בהודאה. אם לא אמר על הנסים אין מחזירין אותו. מובא בהלכות חנוכה סימן תרפ"ב הב"י הביא את התוספתא: כל יום שאין בו קרבן מוסף כגון חנוכה ופורים בערבית שחרית ומנחה, מתפלל י"ח ואומר מעין המאורע ואם לא אמר אין מחזירין אותו וטעמא משום דלאו דאורייתא נינהו.

בתפילת י"ח אם לא חתם "ברוך אתה ה' הטוב שמך ולך נאה להודות" יכול לחזור, אך אם הזכיר את שם ה' לא יחזור שו"ע תרפ"ב . ובסוף א-לוהי נצור יאמר על הניסים ויחתום יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי, עושה שלום וכו'.

ומוציאין ספר תורה וקורין שלשה בפרשת בשלח "ויבא עמלק" עד סוף הסדרא .

לדעת מרן השו"ע כופלין פסוק אחרון " וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיי בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" כדי להשלים לעשרה פסוקים. ואח"כ אומרים חצי קדיש וכן הוא מנהג תימן השאמי. ומנהג תימן הבלדי: לא לכפול, ולמרות שקיימא לן שאין פוחתין מעשרה פסוקים בבית הכנסת היכא דמפסיק עניינא שאני משנ"ב שם סק"י,וזהי דעת הרמ"א. וקורין המגילה ואחר כך סדר קדושה  וכו'. אין לחלוץ תפילין אף שהתפללו כבר, עד אחר קריאת המגילה   

מתנות לאביונים

א. חייב כל אדם ליתן מתנות לעניים ולפחות שתי מתנות לשני עניים טור תרצ"ד א' וכן פסק מרן השו"ע שם "חייב כל אדם לתן לפחות שתי מתנות לשני אביונים" דהיינו שכל אביון יקבל מתנה אחת. כל אדם - משמע אפילו עני, מחוייב במתנות לאביונים. וכפי שהסביר הב"ח (בית חדש) שאין דין מתנות לאביונים כדין שאר צדקה אלא היא הכשר מצוות פורים וכדין ארבע כוסות בפסח שגם עני חייב בהם. וכן פסק במשנ"ב :"בין איש בין אשה ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה" וכו'.

האשה ג"כ חייבת במתנות לאביונים כאיש, ויכולה לתת לעני, וכן האיש יכול לתת לאשה עניה. רמ"א תרצה ד' בסוף ההגה אך זה נכון רק לגבי מתנות לאביונים שאיש יכול לתת לאשה. אך משלוח מנות לא יתן איש לאשה .

מתנות לאביונים רשאי ליתן מאכל או מעות משנ"ב תרצד א' סק"ב

בשונה ממשלוח מנות שעניינו להרבות אהבה ואחווה שלום ורעות ולכן על הנותן להראות למקבל ואם נותן בעילום שם בלי דעת המקבל לא יצא ידי חובתו. מה שאין כן במתנות לאביונים שיוצאים גם בלי שידע המקבל. הנותן שתי מתנות לאיש ואשתו אביונים יצא ידי חובתו, הרב עובדיה בחזו"ע והוא הדין לאב ובנו הסמוך על שולחנו וכו'.

הנותן שתי מתנות לאביון אחד לא יצא ידי חובתו, וכן מסיק שערי תשובה תרצ"ד.

מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובשילוח מנות לרעיו שאין שם שמחה גדולה ומפארה אלא לשמח לב עניים יתומים ואלמנות ודומה לשכינה שנאמר: 'להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים'". כך הם דברי הרמב"ם

מחצית השקל:

בזמן שבית המקדש היה קיים היו מביאים קרבנות ציבור להקרבה בבית המקדש. הקרבנות הללו באו מכספי הציבור שכולם שותפים לו על מנת שיכפרו על כולם ללא הבדל בין עשיר לעני. מידי שנה בחודש ניסן היו מביאים את הקרבנות לשנה הבאה מתרומה חדשה שניתנה סמוך לחודש ניסן. כדברי המשנה הראשונה של מסכת שקלים: "באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים".

כתב הרמ"א תרצ"ד א': "יש אומרים שיש לתן קודם פורים מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן, זכר למחצית השקל שהיו נותנים באדר . ומאחר ששלוש פעמים כתוב "תרומה" בפרשה יש ליתן שלוש. ויש ליתנו בליל פורים קודם שמתפללים מנחה (מהרי"ל). וכן נוהגים בכל מדינות אלו.

הרב כף החיים (או"ח סי' תרצד ס"ק ג-ד) כותב שמנהג זכר למחצית השקל אמנם לא נזכר ברמב"ם, בטור ובשו"ע, ומציין שבענין זה המקור למנהג זה בקהילות ספרד הוא בדברי הרמ"א. "ומ"מ המנהג כדברי מור"ם ז"ל בהגה כדי לעשות זכר למחצית השקל שהיו ישראל נותנין באדר לעבודת ביהמ"ק ...ועל כן מי שידו משגת יש לעשות זכר למחצית השקל".  

והגאון רבי חיים פלאג'י בספר רוח חיים (סי' תרצד אות ב), הביא מהאחרונים שכתבו שיש לתרום המעות לתלמידי חכמים עניים השוקדים על דלתות תורתינו הקדושה, כמו שאמרו חז"ל: אם בקשת לעשות צדקה, עשה עם עמלי תורה, ושכן המנהג ע"כ

השנה הסכום הוא 24 ₪ ומי שמחמיר להביא עם מע"מ אזי 28 ₪.

תגובות

הוספת תגובה

שם
תוכן התגובה
תגובתך התקבלה בהצלחה ותפורסם לאחר בדיקה של צוות האתר.