אפליקציית אנגלס
יותר כיף באפליקציה!
הורדת האפליקציה
המשך באתר הרגיל
דלג לתוכן העמוד

מבאר טוב-י'ה לפרשות מטות ומסעי

"מי שיראת שמים בקרבו, יהיה שגור בפיו להתנות על כל דבר שיהיה "בלי נדר". פרשת השבוע מאת הרב אביאל עמר


"אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַיי' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" הפרשה פותחת בנדרים ושבועות שאדם מוציא מפיו לאסור על עצמו. משה רבינו מלמד את העם הלכות נדרים וחומרתם. ולכל מילה שאדם מוציא מפיו יש משמעות וכל התחייבות או שבועה עלינו לקיים. 

ישנם כמה סוגי נדרים: נדרי הקדש, שהוא מקריב לבדק הבית או למזבח, בזמן הזה נדר הוא לבית הכנסת ולבית המדרש, לנזקקים או לכל דבר מצווה אחר. 

ויש נדרי איסור, אדם האוסר על עצמו דברים המותרים לו, כגון: שלא יאכל או שלא ישן וכיוצא בו (ש"ך ליו"ד סי' ר"ה). בעניין זה יכול לאסור אפילו נכסי חברו עליו, או שאוסר על אחרים דברים שלו. וזה שאמר הכתוב בפרשתנו "איש כי ידור נדר לה' וגו' לאסור איסר על נפשו"

אדם יכול על ידי דיבורו לאסור על עצמו דבר, עד שחומרתו הופכת עבורו לחומרת איסור ממש, הדבר הזה נראה כסתירה לתורה איך יתכן שלאדם יהיה כוח להוסיף איסור, ולעשות דבר שהתורה התירה – איסור? 

קהלת פרק ה פסוקים ג – ה: "כַּאֲשֶׁר תִּדֹּר נֶדֶר לֵא-לֹקִים אַל תְּאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ כִּי אֵין חֵפֶץ בַּכְּסִילִים אֵת אֲשֶׁר תִּדֹּר שַׁלֵּם: טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר מִשֶּׁתִּדּוֹר וְלֹא תְשַׁלֵּם: אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ וְאַל תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ כִּי שְׁגָגָה הִיא לָמָּה יִקְצֹף הָאֱ-לֹקִים עַל קוֹלֶךָ וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ"

תלמוד בבלי מסכת נדרים דף ט' ע"א מביאה לנו מחלוקת בהבנת פסוקים אלו בקהלת "טוב אשר לא תדור" וגו' - טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר, דברי ר' מאיר.   רבי יהודה אומר: טוב מזה ומזה נודר ומשלם!

אך יש לדעת כי ישנם נדרים המותרים כגון אדם שנודר בשעת צרה או נדרים בכדי לזרז את עצמו בעבודת ה' או שלא יכשל ויעבור על מצווה וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך סימן ר"ג, כדברי המשנה בנדרים בפרק ג'.

חז"ל אמרו במסכת אבות פרק ג' י"ג: "נדרים סייג לפרישות"... וכתוב נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך.
על כן יזהר כל אדם שלא יוציא מפיו שבועה או נדר בשום צורה ואפילו על דבר אמת. כי כידוע אדם שנודר פנקסו פתוח. וחז"ל אמרו: "אלף עיירות היו לו לינאי המלך, וכולם נחרבו מפני שהיו נשבעים שבועות אפילו על אמת ומקיימים שבועותיהם".                                           

ובגמרא במסכת נדרים כ"ב ע"א: "כל הנודר אף על פי שמקיימו, נקרא רשע", ועוד נכתב בגמרא במסכת שבת לב ע"ב: "בעוון נדרים, אשתו של אדם ובניו מתים כשהם קטנים".  ועל כן מי שיראת שמים בקרבו, יהיה שגור בפיו להתנות על כל דבר שיהיה "בלי נדר". 

תגובות

הוספת תגובה

שם
תוכן התגובה
תגובתך התקבלה בהצלחה ותפורסם לאחר בדיקה של צוות האתר.