אפליקציית אנגלס
יותר כיף באפליקציה!
הורדת האפליקציה
המשך באתר הרגיל
דלג לתוכן העמוד

מבאר טוב-י'ה לפרשת בשלח

"בתוך המרה טמונה הישועה' פרשת השבוע (שבת שירה) מאת הרב אביאל עמר


בפרשתנו עם ישראל יוצא ממצרים ומגיע לים סוף שם נעשה נס אדיר שנחרט בתודעתם של עם ישראל, נס קריעת ים סוף "ובני ישראל הולכים ביבשה בתוך הים" הם הגיעו למדרגה כל כך גדולה עד שאמרו חז"ל ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא" והדבר הזה עורר את רוחם להודות לקב"ה ע"י שירה שיצאה מעומק ליבם.

וכך אנו אומרים בתפילה כל יום "שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל שְׂפַת הַיָּם, יַחַד כֻּלָּם הוֹדוּ וְהִמְלִיכוּ וְאָמְרוּ ה יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד" וגם בתפילת ערבית  אנו אומרים :  "מַלְכוּתְךָ '' אֱ-לֹהֵינוּ, רָאוּ בָנֶיךָ עַל הַיָּם, יַחַד כֻּלָּם הוֹדוּ וְהִמְלִיכוּ וְאָמְרוּ יי' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד"

דווקא על שפת הים ראו בני ישראל את גילוי מלכותו של ה' יתברך בעולם, יותר ממה שכבר ראו עיניהם גילוי שכינה במצרים, ועל ידי השירה כביכול מתבססת ונקבעת ההכרה במלכות הקב"ה בעולם
רש"י מסביר את הנהגת ה' על ים סוף פרק ט"ו פסוק ה': "כמו אבן, ובמקום אחר צללו כעופרת ובמקום אחר יאכלמו כקש" הרשעים כקש, הולכים ומטורפים עולים ויורדים. בינונים כאבן, והכשרים כעופרת שנחו מיד".

בשעת קריעת ים סוף וטביעת המצרים נוכחו לדעת עם ישראל כמה השגחה פרטית יש על כל אחד מישראל, ואיך כל אחד מהמצרים משלם על מעשיו לפי חומרתם. ולכן כאשר רואים זאת עם ישראל ורואים את ההשגחה הפרטית הזאת מיד פוצחים בשירה וממליכים את הקב"ה ואפשר להבין את הלשון "אז" שהוא לשון עבר, עם "ישיר" שהוא לשון עתיד 

על פי דברי המהר"ל: "אז" שהוא גילוי השגחת הקב"ה בכל הפרטים - ה"אחד" המושל בכל חלקי הטבע המרומזים במספר "שבע". ולכן השתמשו בלשון זה לבטא "שה' יתברך מאחד את כל הנפרדים הללו, בזה שהוא יתברך מראה שכל החלקים האלה הם מסכת אחת נמשכת לגילוי כבודו יתברך"

בהמשך הפרשה לאחר יציאתם אל מדבר שור מגיעים בני ישראל למקום שנקרא "מרה" אין להם מים שלושה ימים וכאשר הם כבר רואים מים ובאים לשתות מגלים הם שהמים מרים ולא ניתנים לשתיה על כן הם מתלוננים למשה מה נשתה? ואז על פי הוראת הקב"ה משה לוקח עץ ומשליך אל המים "וימתקו המים". לקח גדול יש בפרשה זו לחיים שלנו המתקשר למה שראו על הים, יש השגחה פרטית לכל אדם ומידה כנגד מידה על מעשיו, לפעמים כשיש תקופות מרות צריך להבין שהם הבסיס לישועה ומתוך המרירות נראה את מלכות ה' והשגחתו עלינו. דוקא המעיין המר הפך למתוק, ולא מצאו מים אחרים זה ממחיש לנו כי דוקא בתוך הצרה טמונה הישועה ויש להודות לקב"ה על כל מצב בו אנו נתונים ולהאמין כי הוא דוקא לטובתנו ולישועתנו. 

 

תגובות

הוספת תגובה

שם
תוכן התגובה
תגובתך התקבלה בהצלחה ותפורסם לאחר בדיקה של צוות האתר.