אפליקציית אנגלס
יותר כיף באפליקציה!
הורדת האפליקציה
המשך באתר הרגיל
דלג לתוכן העמוד

מבאר טוב-י'ה לפרשת ויחי

פרשת השבוע מאת הרב אביאל עמר לרפואת כל עמו ישראל


בפרשתנו הגיע הזמן פטירתו של יעקב אבינו מהעולם. לפני יעקב אבינו לא היה חולי כדברי הגמרא במסכת בבא מציעא פ"ז ע"א, וגם בסנהדרין קז ע"א:  עד יעקב לא הוי חולשא, אתא יעקב בעא רחמי, והוה חולשא וכן הוא בבראשית רבה (פרשה סה פ"ט) אמר רבי יהודה בר סימון:.... יעקב תבע את החולי, אמר לפניו: רבון העולמים! אדם מת בלא חולי ואינו מיישב בין בניו! מתוך שהוא חולה שנים או שלושה ימים, הוא מיישב בין בניו. אמר לו הקדוש ברוך הוא: חייך! דבר טוב תבעת, וממך הוא מתחיל! "ויאמר ליוסף הנה אביך חולה".

ופרקי דרבי אליעזר, נ"ב מובא: מיום שנבראו שמים וארץ לא היה אדם חולה, אלא אם היה בדרך או בשוק היה עוטש והיה נשמתו יוצאה מנחיריו, עד שבא יעקב אבינו ביקש על זאת רחמים ואמר לפניו - רבון כל העולמים, אל תיקח את נפשי ממני עד שאצוה את בני ובני ביתי, ונעתר לו, שנאמר 'ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה', ושמעו הדברים כל עמי הארץ ותמהו שלא היה כמותו מיום שנבראו שמים וארץ, לפיכך חייב אדם לומר בעטישתו "חיים", שנהפך המות הזה לאור, שנאמר "עטישותיו תהל אור" (איוב מא ז).

אם כן אנו רואים שחולי זה דבר טוב והוא כעין הכנה נפשית וגם הכנה מעשית ליום הפטירה שלא ימות אדם כך פתאום "כרעם ביום בהיר" בלי להתכונן וליישב בין ילדיו ובני ביתו. אם כן מה המקום בתורה ובהלכה שמותר לאדם ולחפש רפואה לחולי שלו ואם זה גזירת שמים לכאורה אז אסור לאדם ללכת לרופא בכלל ולדחות את המוות

הגמרא בכמה מקומות מביאה את דרשתו של רבי ישמעאל: דבי ר' ישמעאל אומר:" וְרַפֹּא יְרַפֵּא"(שמות, כא, יט) מכאן שנתנה רשות לרופא לרפאות.   

 הרשב"א דן בשאלה אולי נתנה התורה רשות לרפאות אלא מכה הבאה בידי אדם, אבל חולי הבא בידי שמים אסור. כיוון שמי שהיכה הוא שירפא, ומי שמשתדל לרפאותו כמבטל מה שנגזר מן השמים. הרשב"א לומד כי מטרת הפסוק " וְרַפֹּא יְרַפֵּא" ללמדנו שמותר לרפא כל מחלה, אף זו שנגרמה על ידי הקב"ה לשם כך כפלה התורה: "ורפא – ירפא".

הרמב"ן בספרו "תורת האדם" דן מצד הרופא ולא החולי: "מכאן שנתנה רשות לרופא לרפאות" - פירוש, שמא יאמר הרופא מה לי בצער הזה שמא אטעה ונמצאתי הורג נפשות בשוגג, לפיכך נתנה לו תורה רשות לרפאות. ורשות זאת שניתנה לרופא גם כן שלא יאמרו הקב"ה מוחץ והוא מרפא?... לכן ניתנה לו רשות של מצווה לרפאות ובכלל פיקוח נפש הוא... ופיקוח נפש מצווה רבה היא, והזריז הרי זה משובח.

וכמו שהשיבו רבי ישמעאל ורבי עקיבא, לאדם חולה שפגש אותם ... אמר להם: עובד אדמה אני, והרי המגל בידי. אמרו לו: מי ברא את הכרם? אמר להם: הקב"ה. אמרו לו: ואתה מכניס עצמך בדבר שאינו שלך, הוא ברא אותו, ואתה קוצץ פירות ממנו? אמר להם: אין אתם רואים המגל בידי? אילמלי אני יוצא וחורשו ומכסחו ומזבלו ומנכשו לא תעלה מאומה. אמרו לו: שוטה שבעולם כתוב: 'אנוש כחציר ימיו', כשם שהעץ אם אינו מנכש ומזבל ונחרש אינו עולה, ואם עלה ולא שתה מים ולא נזבל אינו חי, כך הגוף, הזבל הוא הסם ומיני הרפואה, ואיש אדמה הוא הרופא.                                                                     התורה התירה להתרפא, באמרה "ורפא ירפא" וגם הרופא בטיפולו מקיים מצוה של "ואהבת לרעך כמוך" וכן כל אדם חייב להציל אדם הנתון בסכנת חיים ואם לא עושה זאת עובר באיסור של "לא תעמוד על דם רעך" אך יחד עם זאת אל לנו לשכוח שהקב"ה רופא כל בשר הבטיח: "ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' א-להיך, והישר בעיניו תעשה, והאזנת למצותיו, ושמרת כל חקיו, כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, כי אני ה' רפאך" דהיינו שההליכה בדרכי ה' ובמצוותיו מביאים רפואה לאדם, אך אם כבר חלה האדם יש לבקש רחמים ולהתפלל לרפואתו כדברי הגמרא במסכת ברכות ס ע"א  "אמר רב אחא: הנכנס להקיז דם אומר: יהי רצון מלפניך ה' א-להי שיהא עסק זה לי לרפואה ותרפאני, כי אל רופא נאמן אתה ורפואתך אמת..." וירחם המרחם וישלח רפואה שלמה לכל חולי עמו ישראל בב"א

 

תגובות

הוספת תגובה

שם
תוכן התגובה
תגובתך התקבלה בהצלחה ותפורסם לאחר בדיקה של צוות האתר.