שבת הגדול נקראת כך ע"ש חשיבותה של שבת זו, על שם הנס הגדול שאירע ליהודים שלקחו את קרבן הפסח "שה לבית אבות" בעשור לחודש והיה זה בשבת שכל אחד לקח את פסחו וקשר אותו בכרעי המיטה והיו שואלים את היהודים: "למה זה לכם?" והיו עונים להם: לשחטו לשם פסח במצוות ה' עלינו. והיו שיניהם קהות על ששוחטים את אלוהיהם ולא יכלו לומר להם דבר.
פירוש נוסף כי שבת זו נקראת על שם פסוק הנאמר בהפטרת השבת, "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא, לפני בוא יום ה' הגדול והנורא". פירוש נוסף שמצוות קורבן פסח הייתה המצווה הראשונה בה הצטוו בני-ישראל. ובזה הם הפכו ל'גדול' המחוייב בקיום המצוות, ולפיכך השבת שעשתה את ישראל "גדולים" נקראת שבת הגדול.
נהוג שבשבת הגדול הרב נותן דרשה בכל ענייני הפסח שהלכותיו מרובות וחמורות. בשבת הגדול השנה ישנו אירוע גדול אחר ומאד קשה, השבת לא תהיה "דרשה גדולה" אלא איש איש בביתו. השבת זו הפעם הראשונה שבתי הכנסת יהיו סגורים, לא תפילות במניין בכל הארץ, כל המקומות הקדושים סגורים הכותל המערבי ללא אנשים, קבר רחל אמנו, וכל קברות הצדיקים שוממים.
"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" אין ספק שהשנה אנו יכולים להבין טוב יותר, את הצער שלפני הגאולה. מתוך צער להגיע לשמחת החג ולהתחבר להרגשה של גאולי מצריים.
לאחר ההכנות הגדולות לקראת החג, רק מצרך אחד חסר והיא "השמחה" כיצד מגיעים לשמחת החג? פעם אמר הגרא"מ שך זצ"ל שהשמחה באה בקידוש. כשנותנים שבח והודאה לבורא עולם על אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון וקדשנו במצוותיו ונתן לנו – באהבה, מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון. מכירים בטוב של בורא עולם ומודים לו בשמחה רבה על גודל חסדו.
השנה, מסביב לשולחן הסדר נשב מסובין משפחות מצומצמות ונעביר לילדנו את מסורת אבותינו את סיפור יציאת מצרים. יש קושי נפשי לערוך את הסדר רק משפחה שגרה באותו בית ללא שום אורחים או משפחה מורחבת, אך אנו נדרשים להפוך את הקושי הזה למנוף. השנה ליל הסדר יהיה אינטימי יותר, יהיה אפשר להעמיק יותר בסיפור יציאת מצרים יהיה אפשר להרחיב הרבה בסיפור הפיכתנו לעם, ולהקדיש את מלא תשומת הלב לילדנו
בכל שמחה בחיים היהודיים יש משהו קצת עצוב כי אין שמחה שלמה, בליל הסדר שלנו יהיו כיסאות שעכשיו הם ריקים, יש תחושה של הזדמנויות ואפשרויות שהוחמצו שאינן עוד.
בליל הסדר השנה יש לנו משימה והיא היכולת להדגיש את הטוב ולעדן את המרור, משימה חשובה שכולנו חיים אותה ועומדת בפני כל אחד ואחד מאתנו בפרט בימים אלו. מצרים הייתה מקום של מר עבודות פרך ושיעבוד הגוף והנפש ליהודים, ויש בה הרבה זיכרונות מרים ומדכאים. עם זאת, המשימה של משה ושל בני ישראל הייתה להתנער מהזיכרונות האלה ולהמשיך הלאה ברוח טובה ומתוך תקווה לטוב ואמונה איתנה
אף אנחנו השנה נדגיש את הטוב, נכיר בטובו וחסדו של הבורא יתברך, שמוכיח לנו ולעולם כולו כי יש שליט בעולם יש מנהיג לבירה לא קולות של טילים וצבע אדום לא יריות ולא פגזים, אלא קול ה' המדבר עם ברואיו באמצעות נגיף קטן שלא רואים אותו בעין של אדם, כולם יראים ומפחדים ממנו. "שְׂאוּ־מָר֨וֹם עֵינֵיכֶ֤ם וּרְאוּ֙ מִֽי־בָרָ֣א אֵ֔לֶּה", "לְמַ֣עַן יֵדְע֗וּ מִמִּזְרַח־שֶׁ֙מֶשׁ֙ וּמִמַּ֣עֲרָבָ֔ה כִּי־אֶ֖פֶס בִּלְעָדָ֑י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד: יוֹצֵ֥ר אוֹר֙ וּבוֹרֵ֣א חֹ֔שֶׁךְ עֹשֶׂ֥ה שָׁל֖וֹם וּב֣וֹרֵא רָ֑ע אֲנִ֥י יְהוָ֖ה עֹשֶׂ֥ה כָל־אֵֽלֶּה"
בשבת הגדול הזה כל אחד יגיד "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת וההוד"...
תגובות