אפליקציית אנגלס
יותר כיף באפליקציה!
הורדת האפליקציה
המשך באתר הרגיל
דלג לתוכן העמוד

מבאר טוב-י'ה לפרשת בשלח

בפרשה הרביעית בספר שמות (שבת שירה), קריעת ים סוף, אמונה חדשה בגדולה הבלתי מוגבלת של ריבונו של עולם - פרשת השבוע מאת הרב אביאל עמר


בפרשתינו מסופר על יציאת עם ישראל ממצרים "ויהי בשלח פרעה את העם" פרשת לידת העם יציאתו ממקום בו היה סגור בשיעבוד בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה. התהוותו של העם היא במצרים דרך כל הקשיים הללו, ומשם הם יוצאים לאור גדול, כתינוק היוצא מרחם אמו לאחר חבלי לידה קשים יוצא לאור עולם.

מהפסוקים הפותחים את הפרשה, משתמע שאמונת העם בשעת היציאה ממצרים לא הייתה אמונה שלמה, עד כדי כך המצב הגיע, שהיה חשש שהעם יעדיף לחזור למצרים מאשר להמשיך יחד עם משה רבינו לכיוון ארץ ישראל. במדרש מובא "וימרו על ים בים סוף" מהו שני פעמים?  אלא על הים המרו, שלא היו רוצים לירד, אלולי שבט יהודה שקפץ תחלה, וקדש שמו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר:"בצאת ישראל ממצרים היתה יהודה לקדשו"

ובים סוף מנין שהמרו? אלא כיון שירדו לתוך הים, היה מלא טיט, שהיה עד עכשיו לח מן המים, והיה בו כמין טיט, שנאמר (חבקוק ג, טו): "דרכת בים סוסיך חומר מים רבים", והיה אומר ראובן לשמעון: במצרים בטיט, ובים טיט. במצרים בחמר ובלבנים ובים חמר מים רבים. הוי", וימרו על ים בים סוף" ואחר כל הנסים האלו אתם גומלים לי בישא?

מצד שני ראינו את העם מאמינים ביציאתם ממצרים ועל כך הנביא כותב "זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" וכן ראינו לפני היציאה איך בני ישראל עושים את קורבן פסח בשמחה. אז מה קרה? איך מפעם לפעם הם משתנים? יש לומר שהמציאות היתה מאד מורכבת. באמת האמינו ועשו כדבר משה אך יחד עם זאת לא היו שלמים באמונתם ורק בסוף התהליך מעידה לנו התורה "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" לאחר שראו את הכח האלוקי בעוצמה גדולה הפנימו את כל מה שקרה ורק אז זכו לאמונה שלמה בקב"ה .

 הרמב"ם במורה נבוכים חלק ג' פרק לב' כותב סיבה נוספת לדברים המוזרים המתרחשים בנפשם של עם ישראל: "אין בטבע האדם, שיגדל על מלאכת עבדות בחומר ולבנים והדומה להם, ואחר – כך ירחץ ידיו לשעתו מלכלוכם עם ילידי הענק פתאום".

יוצאי מצרים לא הצליחו למחוק מתוך נפשם את רישומה של העבדות. אכן, הם זכו להתעוררות גדולה, מרשימה ונסית. אך היא היתה רגעית. מרגשת ומרשימה ככל שתהיה, לא היה די בעוצמתה כדי לחדור אל הרבדים העמוקים של הנפש ולשנותה.

מכל מקום האירוע המיוחד של קריעת ים סוף בו ראו את גדולת הבורא בעצמה גדולה והמראות הרוחניים שראו שם כמו שכתוב במכילתא דשירה ג "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי" הותיר בלבם רושם חזק עד כדי כך שהיה צריך משה רבנו להסיע את ישראל מהים בכוח "וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל" . משה רבנו אומר לישראל שצריך לצאת לדרך, כי יש מטרה חדשה שצריך להגיע אליה: הר סיני - אבל ישראל מתעכבים. למה הם התעכבו? בזוהר מובא (שמות ס, א), שישראל לא רצו ללכת מהמקום שבו הם ראו הופעה אלוקית כזאת גדולה. "מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף"

עניינה של קריעת ים סוף, אמונה חדשה בגדולה הבלתי מוגבלת של ריבונו של עולם. השליטה המוחלטת על עולמו. גודל כזה של נס שבעקבותיו "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (שמות יד, לא). ומתוך אמונה גדולה כזאת החלו לומר שירה "אז ישיר משה" רש"י מבאר (שם) "אז כשראה הנס, עלה בליבו שישיר שירה". "הגיע בלבם השמחה מן הנס"  וכך כתב הרב קוק "על הים נתעורר זה הכח הצפון שהתרגשו הנפשות לשירה... גם עוברין במעי אימן".

 

 

תגובות

הוספת תגובה

שם
תוכן התגובה
תגובתך התקבלה בהצלחה ותפורסם לאחר בדיקה של צוות האתר.