אפליקציית אנגלס
יותר כיף באפליקציה!
הורדת האפליקציה
המשך באתר הרגיל
דלג לתוכן העמוד

מבאר טוב-י'ה להושענא רבה

הרב אביאל עמר בדבר תורה על משמעות יום הושענה רבה ומצוות ערבה. מועדים לשמחה


יום השביעי של חג הסוכות נקרא: "יום הושענא רבה". בזוהר נאמר על יום זה כי "ביום השביעי של חג הוא סוף דין העולם ופתקים יוצאים מבית המלך" דהיינו: ביום הושענא רבה נמסרים פתקי חתימת הדינים שיצאו ביום כפור, ועל משרתי עליון המלאכים למלא אחר הכתוב בפתקים. ולכן יש שנהגו לברך איש את רעהו בהושענא רבה בברכת "פתקא טבא" – ומרבים בצדקה תפילה ותחנונים. כדי לעורר רחמים עליונים, כי גדולה תפילה שמגעת עד כסא הכבוד. ואף ברגע האחרון ניתן לשנות את גזר הדין מהקצה אל הקצה.

רבנו יוסף חיים בן איש חי הלכות, וזאת הברכה, ש"א כתב: כי בליל הושענא-רבה בחצות הלילה, נגמר ונעשה בחינת החותם הפנימי, שהוא עיקרי יותר. ועל כן גם יש לנצל את הלילה הזה ללימוד ספר "משנה תורה", הוא ספר דברים, שבו נעשה עיקר התיקון. וכן צריך להרבות בלילה זה בתפילות ובתחנונים, שזה הוא אף סיום נ"א ( 51 ) יום שהחלו בראש חודש אלול, שניתנו לנו בחסד עליון לעשות בהם תשובה, תשובה שלא שבה ריקם. וכתב הבן איש חי כי 51 יום אלו, הם סימן ועזר לכל ימי השנה, שאם האדם ישמר ויזהר בהם מכל חטא, בטוח הוא שיתגבר על יצרו כל ימי השנה כולה ולא ילכד ברשת היצר הרע! ואם באלו הימים לא ישמר כראוי, אז ילכד ברשת היצר הרע וקרוב לחטוא הרבה בכל השנה, כי אלו הימים הם דוגמת הלב והמוח שבאדם, שאם נזוקו – הוא היזק כל הגוף, ואם הם בריאים – אז יהיה כל הגוף בריא,

נ"א יום אלו הם המבחן! ('אדרת אליהו', פרשת לך-לך). ועל כן, יום זה נקרא "הושע-נא רבה", שאנו מבקשים מה' יתברך – "הושע" את יום נ"א, שהוא "רבה", היום הגדול, שכידוע הוא שהכול הולך אחר החיתום.

כאשר בית המקדש עמד בירושלים, הייתה מצווה נוספת: "מצוות ערבה" בנוסף לערבה שנטלו כחלק מארבעת המינים, היו מציבים ענפים גבוהים של עצי ערבה ליד המזבח, והכוהנים היו מסתובבים סביב למזבח ומתפללים לבורא העולם: "אנא ה', הושיעה נא!", דעה אחרת בתלמוד הכהנים היו אומרים "אני והוא הושיעה נא!". בהושענא רבה הכוהנים היו מקיפים את המזבח שבע הקפות סביב למזבח ובשאר ימי החג מקיפים רק פעם אחת בלבד. 

כשמגיע יום הושענא-רבה, דואג האדם שיהיו לו חמישה בדים של ערבה. אחרי שבמשך כל ימי החג התחברה הערבה לכל שאר המינים, עתה היא מיוחדת לבדה. היא בעצם מסמלת לנו: "במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד". הערבה עלתה דרגה, וכבר היא חשובה יותר מצדיקים גמורים. וכבר נרמז דבר זה בספר תהילים ס"ח, ה': "סולו לרוכב בערבות בי-ה שמו ועלזו לפניו" – השמחה לפני הקב"ה היא עם כל ישראל הנמשלים לערבות, ואת הערבות הללו אנו אוגדים יחד ביום הזה, היום האחרון, אנו אוחזים בהן וחובטים אותן בקרקע. מעוררים אנו בכך את עצמנו, את עמנו, לאחדות, התלויה בענווה, וכל אלו יחד מסוגלות לקבלת התשובה, אף בשנייה האחרונה.

 

  

תגובות

הוספת תגובה

שם
תוכן התגובה
תגובתך התקבלה בהצלחה ותפורסם לאחר בדיקה של צוות האתר.