אפליקציית אנגלס
יותר כיף באפליקציה!
הורדת האפליקציה
המשך באתר הרגיל
דלג לתוכן העמוד

מבאר טוב-י'ה לחג סוכות

"מתוך שאדם מכוון את השמחה לקדושה, השמחה תהא שלמה" - דבר תורה לחג הסוכות מאת הרב אביאל עמר

הרב אביאל עמר   •  

עברו להם ימי ראש השנה ויום הכיפורים יצאה בת קןל ואמרה: "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה הא-לוהים את מעשיך" קהלת פרק ט', ז'. ועכשיו באים להם ימי השמחה.  

סוכות הינו החג היחיד בתורה, שמקבל ציווי 3 פעמים להיות שמחים בו. כפי שכתוב": "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ... "וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ:", וכן כתוב": "וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים". בטעם שמחה זו כתוב במדרש : "... אבל בחג (סוכות) לפי שנטלו הנפשות דימוס (אישור חנינת חיים) שלהם ביום הכיפורים...  ועוד שהתבואה ופירות האילן בפנים, לפיכך כתיב שם שלש שמחות...א"כ הסיבה לשמחה בחג הסוכות, היא מפני שיצאנו זכאים בדין של יו"כ, וכן מפני שזה תקופה של עושר כלכלי, שאדם אוסף את כל התבואה והפירות, ורואה את כל עושרו, וכפי שנקרא חג הסוכות בתורה - חג האסיף "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה".

ישנו חשש כשאדם מגיע לשפע רב, כשהוא סופר את נכסיו ושמח בהם, ישנה תחושה של גאווה, שיחשוב האדם שמכוחו מגיע לו כל העושר הרב, והתורה הזהירה אותנו:"השָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם: פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ: וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה: וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:... וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה:" 

בזמן שיש לאדם את כל השפע של כל השנה, האדם מצווה "צא מדירת קבע לדירת עראי לצאת מבית הפאר, ולגור במשך שבוע במשהו פשוט שאין בו כל בטחון לכאורה, שברירית העשויה מנסרים עם דפנות ארעיות וסכך על גביהם. המטרה היא לנטוש את הדירה הקבועה על כל הרהיטים היפים והכלים המפוארים, לראות את הסכך של הסוכה, שעשוי מחומר טבעי, כפי שכתוב במשנה" כל דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ מסככין בו", ולהזכר במי שברא את העולם, ונתן לו את כל השפע הזה בעולם הזה.

האדם נזכר בעראיות, בבורא עולם, ומתוך כך מכוון את כל השמחה שלו אל הנצח, אל הקב"ה, שהעניק לו את כל השפע הזה.
הסוכה נקראת על פי הזוהר הקדוש "צילא דמהמנותא" צל האמונה, מי שיושב שם חוסה בצל האמונה, בצל השגחת הבורא אשר חופף עלינו ושכינתו שורה בה, אותה סוכה שברירית מגינה עלינו יותר מבטון של ממ"ד. כשאדם מבין שהכל מאיתו יתברך גם הבטחון הכלכלי וגם החיים והבטחון והשמירה האישית, כמו שנאמר בתהילים "אם ה' לא ישמור עיר, שוא שקד שומר" הוא השומר הוא המגן הוא המשפיע טובה וברכה לכולם, זה מביא את האדם לשמחה אמיתית ואמונה ומתוכה הוא מבין , שצריך לשמח גם עניים ונזקקים הסובבים אותו, להראות שהשמחה הזאת היא לא רק שלו, אלא של ה', כפי שכתוב בתורה: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ:". ומתוך שאדם מכוון את השמחה לקדושה, השמחה תהא שלמה.

 

תגובות

הוספת תגובה

שם
תוכן התגובה
תגובתך התקבלה בהצלחה ותפורסם לאחר בדיקה של צוות האתר.