אפליקציית אנגלס
יותר כיף באפליקציה!
הורדת האפליקציה
המשך באתר הרגיל
דלג לתוכן העמוד

מבאר טוב-י'ה לפרשת כי תבוא

התחלות חדשות אמורות להביא את האדם לשמחה. כיצד אדם מסוגל לשמוח עוד לפני שיודע מה צופן לו העתיד?

הרב אביאל עמר   •  

פרשת כי תבוא מדברת על התחלה חדשה, תחילת הכניסה לארץ ישראל והבאת ביכורי הפירות לבית המקדש בירושלים "וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יי'אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יי' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יי' אֱ-לֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם" 

כיצד מעלים את הביכורים?
כל העיירות שבמעמד מתכנסות לעירו של מעמד ובאין ולנין ברחובה של עיר ולא היו נכנסין לבתים. ולמשכים היה הממונה אומר קומו ונעלה ציון אל ה' אלוהינו (ירמיהו ל"א ה). (משנה בכורים פרק ג משנה ב') והשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו והחליל מכה לפניהם עד שהן מגיעין  קרוב  לירושלים (משנה בכורים פרק ג משנה ג). בדרך היו אומרים (תהילים קכ"ב) שמחתי באומרים לי בית ה' נלך  (ירושלמי בכורים פרק ג הלכה ב). הגיעו קרוב לירושלים שלחו לפניהם ועטרו את ביכוריהן  (משנה בכורים פרק ג משנה ג)

בירושלים היו אומרים עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים (תלמוד ירושלמי בכורים פרק ג הלכה ב) וכל בעלי אומנייות שבירושלים עומדין לפניהם ושואלין בשלומן אחינו אנשי מקום פלוני באתם בשלום החליל מכה לפניהם עד שהן מגיעין להר הבית (משנה בכורים פרק ג משניות ג-ד). בהר הבית היו אומרים (תהילים ק"נ)  הללויה הללו אל בקדשו כו' (ירושלמי בכורים פרק ג הלכה ב)

הגיע לעזרה  דברו הלויים בשיר ארוממך ה' כי דיליתני ולא שמחת אויביי לי (תהילים ל"ב), (תוספתא בכורים פרק ד הלכה ח). בעזרה היו אומרים כל הנשמה תהלל יה הללויה (תלמוד ירושלמי בכורים פרק ג הלכה ב). עודהו שהסל על כתפו קורא מהגדתי היום לה' אלוהיך (דברים כ"ו ג)  עד שהוא גומר את כל הפרשה. הניחו בצד המזבח והשתחווה ויצא (משנה בכורים פרק ג משנה ו) 

הבאת הביכורים באה מתוך הכרת הטוב לקב"ה על כל הטוב שנותן לנו. ומה אנו אומרים? "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט, וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל, עָצוּם וָרָב" מה זה קשור להכרת הטוב? ה'ארמי' היה לבן הרמאי, שרימה את יעקב אבינו והחליף בין רחל ללאה עכשיו, כשמתבוננים היטב במה שקרה רואים דבר נפלא. אם היה יעקב נישא לרחל כפי שרצה –אזי יוסף היה בנם הבכור. אחר כך, כשיעקב היה מפגין יחס מועדף כלפי יוסף בכורו, האחים האחרים לא היו מתקוממים – ויוסף לא היה נמכר לעבד.

הנה הנקודה: אילו השתלשלו הדברים כך, יוסף לא היה הופך להיות ראש השרים במצרים, אשר שנים אחר כך עמד במקום הנכון להציל את יעקב ובני ביתו ואחיו מרעב, ובכך בעצם הציל את עם ישראל מכליה. אם כן, למרות שלבן הארמי ניסה להרוג את אבינו, אנחנו מביעים הכרת תודה על כך שבאיזשהו אופן, הכל יצא לטובה.

כשסופגים מכה קשה, קשה לראות את התמונה השלמה ולהבין למה זה קרה. זה השיעור שאנו למדים כשאנחנו מביאים את ביכורי הפירות למקדש: אנחנו מביעים הכרת תודה על כך שאיכשהו, באיזשהו אופן, הכל מסתדר לטובה... רק צריך התבוננות וסבלנות.

התחלות חדשות אמורות להביא את האדם לשמחה. 'והיה כי תבוא' דורשים חכמים 'והיה' – לשון שמחה. אנו מצווים בשמחה, כיצד אדם מסוגל לשמוח כאשר הוא בתחילת הדרך? עוד לפני שיודע מה צופן לו העתיד? אלא, כאשר אדם מתחבר אל הקודש, אל הקב"ה ואל הכהן, כשליחו כאן בארץ ישראל – הוא מסוגל לראות כיצד הנהגת הקב"ה את עולמו הולכת בכיוון אחד לטובת עם ישראל כולו.

כניסת שבת:18:19
צאת שבת:19:16

 

תגובות

הוספת תגובה

שם
תוכן התגובה
תגובתך התקבלה בהצלחה ותפורסם לאחר בדיקה של צוות האתר.