אפליקציית אנגלס
יותר כיף באפליקציה!
הורדת האפליקציה
המשך באתר הרגיל
דלג לתוכן העמוד

האם התיוג של ילדיכם הוא הנכון?

ליאור פרץ, תרפיסט רב תחומי לילדים ונוער המתמודדים עם הפרעות קשב בטור מיוחד מנסה לשנות ולערער תבניות חשיבה לגבי הפרעות קשב וריכוז

ליאור פרץ   •  

"אני הוא הילד ,שהמשפט "יש לו פוטנציאל אך הוא לא מממש אותו" היה טבוע על מצחי, וליווה אותי במשך שנים רבות. התסכול ,הקשיים והחוסר אמונה ביכולותיי. גרמו לדימוי עצמי נמוך ולהימנעות, מהתמודדות עם אתגרים. בילדותי ואף בחיי הבוגרים" כך מספר ליאור פרץ, תרפיסט רב תחומי , אשר פועל ב 12 שנה האחרונות,לשיפור יכולות תפקוד ולמידה בילדים ונוער המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז. "בגיל 30 לאחר תפקידים ניהוליים בבתי מלון, אזרתי אומץ לבדוק למה אני לא מצליח להגיע לאן שאני שואף. אבחנתי כבעל הפרעת קשב קלה ודיסקלקוליה". דברי ליאור

לאחר חיפוש פתרונות  קונבנציונאליים שלא צלחו, הגיע ליאור אל שיטת אלבאום שם אובחן עם קשיים גופניים, ורגישויות בחושים אשר הובילו לקושי רגשי. ההבחנה השונה שמעבר לסימפטומים הביאה את ליאור ללמוד את השיטה במטרה לטפל בעצמו ובעקבות ההצלחה בחר להיות מטפל ולהתמקד בילדים ונוער "מאז למדתי גישות שונות אשר העצימו את ארגז הכלים שלי והבנתי כי הייעוד שלי הוא לעזור לילדים ונוער לממש את הפוטנציאל שלהם ,ללא המחיר היקר ששילמתי במהלך חיי" אומר פרץ.

 ב 12 שנים הללו ליאור מלווה ומאמן בבתי ספר ברחבי הארץ אלפי ילדים ונוער, צוותי מורים , מנהלים והורים אשר מתמודדים כל אחד מנקודת מבטו והרגשת ליבו, עם הפרעות קשב וריכוז. ליאור הקים את  פרויקט "תנועה לשיפור הלמידה"  אשר עובד ב 10 שנים האחרונות בהצלחה רבה ומעשיר את הילדים והמורים בכלים גופניים ורגשיים. פרוייקט אשר פועל גם בבתי הספר בקריית מלאכי. בנוסף מלמד מנהיגים לעתיד במרכז למחוננים ואף זכה השנה לתעודת הצטיינות ישובית על תרומתו לקידום החינוך בקריית מלאכי.

בטור מיוחד, פונה ליאור אל ההורים ואומר "ילדכם הוא יחיד ומיוחד ומגיע לו שתבדקו. תהיו סקרנים ותחפשו את הטוב ביותר עבורו ועבורכם .אך לפני הכל תבדקו האם התיוג שלו/ה הוא הנכון ביותר. ומנסה לשנות ולערער לחלקכם תבניות חשיבה לגבי הפרעות קשב וריכוז. 

משרד הבריאות מעריך כי אחוז הסובלים מהפרעת קשב וריכוז בארץ הינו בסך הכל בין 10%-5%. אז איך זה שלכל מקום שאנו הולכים (או רק לי זה קורה) מסתובבים סביבנו כל ה 5%? האם ההפרעה "הפופולרית" ביותר בארץ ונמצאת בכל גן ,בית ספר אוניברסיטה ובכל מקום בו יש למידה, היא בסך הכל באחוזים בודדים מכלל הילדים? אולי הכוונה רק למי שעבר בדיקת MRI שמראה שינוי במוח או חוסר בדופמין, או מי שעבר בדיקת דם שמראה זאת? ואם לא עברתם זאת אז אולי אתם לא מתוך ה 5%  ADHD  ADD טהור? אם כך איך מגדירים את ילדיכם  ורוצים לתת לכם את הטיפול והאבחנה הלא נכונה?  או יותר נכון האבחנה הנכונה מזווית הראייה של מי שהלכתם אליו?

האם כשהלכתם לאבחון או אתם בדרך לשם.  אולי מישהו או מישהי הזכיר בפניכם, שיש גם הבחנה מבדלת לקשב וריכוז וכדאי לבדוק גם אותה?

קיימים מצבים שבהם הסימפטומים כלומר כל המאפיינים ההתנהגותיים כגון תזזיתיות,חוסר ריכוז, חוסר שקט, דחיינות , התפרצויות זעם, קשיי זיכרון מראים כי לילד , נער או מבוגר קשה להקשיב ולהתרכז. מהר מאוד מקטלגים אותו כקשב וריכוז.  ב DSM התנ"ך של הפסיכיאטרים  ישנה דרישה לבדוק באותה מידה את  האבחנה המבדלת למאפיינים הללו. אז מה היא ההבחנה המבדלת?

לפי ויקיפדיה  אַבְחָנָה מְבַדֶּלֶת היא ההבחנה בין מחלה או מצב רפואי מסוים לבין מחלות או מצבים רפואיים אחרים שלהם התייצגות דומה: תסמינים, סימנים או בדיקות עזר אחרות. ההליכים לביצוע אבחנה מבדלת משמשים רופאים ובעלי מקצוע אחרים בתחום הרפואה, כדי לאבחן או לשלול מחלה מסוימת אצל החולה.

ולענייננו אנו, ניקח לדוגמא : ילדים מחוננים בדר"כ לפני שהם מוגדרים כך בכיתה ג. כאשר הילד מבין מהר מידי את הנלמד ומשתעמם בקלות  ומפתח התנהגויות של חוסר שקט חוסר קשב , כעס וכדומה. בשנה האחרונה הגיעו אליי לקליניקה שני ילדים עם ערימת דפים המגדירים אותם כבעלי הפרעת קשב והתגלו כמחוננים פר אקסלנס. או ילדים אם רגישויות יתר או חסר בחושים שהסימפטומים בדיוק כמו של הפרעת קשב, מהר מאוד נופלים לתוך הגדרה זו. והאם ידעתם שילד, נער או מבוגר הסובלים  מאנמיה או תת תפקוד של בלוטת התריס, התנהגותם תתבטא בחוסר שקט ,קושי להתרכז וקושי להקשיב? 

אפשר בטעות לאבחן את הילד כלקוי קשב וריכוז בזמן שהמקור הוא בריאותי. אז מה הוא לא ADHD והוא בבחינת אבחנה מבדלת ב- DSM ?

  • מחוננות
  • בעיות בריאותיות כגון תת תפקוד בלוטת התריס
  • בעיות נפשיות
  • בעיות רגשיות(חרדה,דיכאון,ועוד)
  • הפרעות שינה (כן קראתם נכון) 
  • הפרעות חושיות- עיניים שמיעה ריח מגע גריית חסר או ייתר
  • מצב פוסט טראומטי

הבנה והכרת המושג אבחנה מבדלת, היא בעלת משמעות קריטית למי שיש לו נגיעה לעולם הקשב והריכוז. הורים מטפלים רופאי משפחה ועוד. בכדי שידאגו לשלול את כל הבעיות שהן בבחינת אבחנה מבדלת על מנת לדייק את הדיוק והמהימנות באבחוני הקשב והריכוז.

משנת 2005 זכיתי להכניס את הפרויקט שיזמתי ,"תנועה לשיפור הלמידה " בעשרות בתי ספר ומרכזי מחוננים, בו השתתפו אלפי ילדים והורים ועדיין זוכה ובהכרת תודה על כך. רוב רובם של המשתתפים היו מוגדרים בקלות כאבחנה מבדלת: קשיים מוטוריים, רגישויות ייתר, הדרכה הורית, הדרכת צוות המורים. והצלחת התכנית הייתה משמעותית בשינויי ההגדרה. ראשית לילד ,להורים ולמורים.

ואולי נשנה סדרי עולם ותבניות חשיבה של שנים , והאבחנה והנירולוגית שמקורה בצילומי MRI ובדיקות גנטיות ורפואיות  שלא נעשות פה בארץ לכל אחד. (אולי אני טועה?) היא תהיה מוגדרת לנו בראש כאבחנה מבדלת וניקח אחריות כהורים לבדוק ראשית את הגורמים הללו. וגם מי שכבר מוגדר כקשב וריכוז ולוקח רטלין.  יבדוק את הפרמטרים באבחנה המבדלת  ואולי זה יעזור לפחות להוריד את המינון . זו גם הצלחה לא?

למען הסר ספק , יש לי כבוד רב לרפואה הקונבנציונלית אני עובד בשיתוף פעולה עם רבים וטובים ואני תקווה שאולי זה יעזור גם להם במחלוקת הגדולה של השנים האחרונות שהיד קלה על ההדק. אם הורה אחד או יותר מצא את הילד או הילדה שלו בין השורות , אשמח לייעץ ולעזור 

ליצירת קשר עם ליאור לחצו כאן

ליאור פרץ בעת קבלת תעודת הצטיינות על תרומתו לחינוך מראש העיר אליהו זהר

 

 

תגובות

הוספת תגובה

שם
תוכן התגובה
תגובתך התקבלה בהצלחה ותפורסם לאחר בדיקה של צוות האתר.