משנכנס אב ממעטין בשמחה והנה אנחנו כבר בערב ט' באב היום המר והנמהר יום קשב בתולדות עם ישראל. המשנה במסכת תענית מונה את הדברים שאירעו את אבותינו בתשעה באב: נגזר על אבותינו שלא ייכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה ובשניה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר. חורבן בית המקדש עליו אנו מתאבלים טומן בחובו את כל מה שחשוב ושייך לעם היהודי, כל מה שהוכרחנו לחיות בלעדיו מכיוון שאנו עדיין בגלות. כיום האבידה הכואבת והקשה מכל היא הידיעה שיהודים רבים כיום לא מודעים כלל לחשיבות ועוצמתם של ימים אלו, ושפעם היה לעם ישראל בית מקדש לצערנו התרגלנו למציאות הזאת עד שלא נראה לנו שמשהו חסר לנו כלל.
ישנו סיפור על נפוליאון, שפעם אחת הגיע לבית כנסת באחד הרחובות בהם גרו יהודים, וראה את היהודים יושבים על הרצפה ומתאבלים. כאשר תהה על התנהגות מוזרה זו, הסבירו לו היהודים שהיום הוא יום תשעה באב ושהם מתאבלים על אובדן וחורבן בית המקדש. נפוליאון השתומם לאחר שאמרו לו שזה היה לפני יותר מ1700 שנים ותגובתו הייתה "עם שמתאבל על אירוע שהתרחש לפני אלפי שנים יחזור לאדמתו". אפילו בתוך ההריסות, סירבנו לשכוח. בית המקדש הראשון נחרב על ידי הבבלים. כשהובילו את היהודים לשבי, הם ישבו ובכו. "על נהרות בבל, שם ישבנו, גם בכינו בזכרנו את ציון". על מה בכינו? על אובדן הרכוש, הכסף והבתים? ממש לא,בכינו על ציון וירושלים.
"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני. תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי". לא בכינו על עצמנו או אבדן החופש שלנו, אלא על העיר השמימית ובית המקדש. באמצע השעבוד קיווינו לבנות, באמצע ההריסות חלמנו על שיבה לארצנו. משה רבינו לא זכה להיכנס לארץ המובטחת התחנן לקב"ה וזכה רק לראות את הארץ "כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא" ראה את מהותה וייעודה של הארץ. ויש כאלה שזוכים להיכנס לארץ, אבל לא זוכים לעמוד על ערכה, ואשרי מי שזכה להיכנס לארץ וגם לחוש ולדעת את מעלתה וקדושתה. כשם שעם ישראל לא שכח את ארצו והוא שב אליה, כך הוא לא ישכח את בית-המקדש והוא ישוב אליו בעזרת ד' במהרה בימינו בקרוב. ובגלל שסרבנו לשכוח את ירושלים, אכן חזרנו. בגלל שסרבנו לקבל תבוסה או לקבל את הגלות שלנו כגורל היסטורי, בנינו קהילות יהודיות גאות בכל העולם, בעוד שהמנצחים אותנו כבר נוצחו על ידי הזמן. כיום אין כבר בבלים והעם שחי כיום ברומא הם לא הרומאים שהחריבו את הבית השני. הבבלים והרומאים הפכו להיסטוריה, בעוד שאנחנו, בהשראת הזיכרון שלנו, שבנו לתחייה כאילו נוצרנו מחדש, ולעולם יהיה נכון שעם ישראל חי.
מטרת הימים האלה לחזק בנו את ההתעוררות הרוחנית שבאה מלמטה, ההתעוררות לגאולה ולבניין בית מקדשנו ותפארתנו כך שנחזור אל השם ונזכה כולנו לראות עין בעין בשוב ה' ציון ובנחמת ירושלים בב"א
כניסת שבת: 19:09
צאת שבת: 20:10
סעודה שלישית שהיא בעצם הסעודה המפסקת יאכלו עד לפני השקיעה בסביבות 19:20
תגובות