אפליקציית אנגלס
יותר כיף באפליקציה!
הורדת האפליקציה
המשך באתר הרגיל
דלג לתוכן העמוד

מבאר טוב-י'ה לפרשת מטות

"הדיבור צריך להיות תוצאה של חכמה ואז יש בו תועלת, ואם לאו יפה יותר השתיקה" - פרשת השבוע מאת הרב אביאל עמר

הרב אביאל עמר   •  

לקראת סוף ספר במדבר ספר הדרך מהיציאה ממצרים עד הכניסה לארץ ישראל, לאחר שהוזכרו נדרים לקב"ה "לבד מנדריכם ונדבותיכם" הזכיר בפרשתנו נדרים שאדם מקבל על עצמו איסורים, שבועות ונדרים. אדם שמקבל על עצמו התחייבות ע"י דיבורו כמה יש להיזהר בדיבור ומה כח השפעתו, אדם שנודר או נשבע עליו לקיים את דברו "לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה" שלמה המלך אמר- "מוות וחיים ביד לשון"
כאשר מתארת התורה את בריאת האדם מגדירה היא אותו "נפש חיה" בראשית פרק ב' ז' והדבר תמוה, הרי גם בעלי חיים מכונים בתורה בדיוק באותה ההגדרה, בראשית פרק א' פסוק כ, כ"ד, ואם כן מהו ההבדל היסודי בין האדם לשאר בעלי החיים?

רש"י כתב: "אף בהמה וחיה נקראו נפש חיה אך זו של אדם חיה שבכולן שנתווסף בו דעה ודיבור", כלומר מעלתו של האדם היא שדיבורו נובע מחכמה – מדעת

כאשר אנו רוצים לדבר עלינו לברר לעצמנו לפני כן מהו מקורו של דיבור זה? אם הדיבור נובע מעולם של חכמה ומחשבה ויש תועלת אמיתית בו – נדבר, אך אם זהו דיבור ללא שקדמה לו מחשבה – עלינו לשתוק. אכן זוהי משימה קשה מאד והיא באה לידי ביטוי בכל רגע בחיינו.

הרמב"ם בפירושו למסכת אבות פרק א' משנה טז', כתב "ואני אומר כי הדיבור יתחלק לפי חיוב תורתנו לחמישה חלקים: דיבור מצווה, דיבור אסור, דיבור מאוס, דיבור אהוב, דיבור מותר:
החלק הראשון והוא הדבור המצווה הוא קריאת התורה ולמודה העיון בה זו מצות עשה מחויבת - "ודברת בם" והיא כמו כל המצוות.

החלק השני הוא הדיבור אשר נאסר והוזהר ממנו כעדות שקר וכזב ורכילות ומלשינות וקללה… נבלות פה ולשון הרע.
החלק השלישי הוא הדיבור המאוס והוא הדיבור אשר אין תועלת בו לאדם בנפשו… כרוב סיפורי ההמון במה שארע ומה שהיה ואיך מנהג פלוני בארמונו ומה היתה סיבת מות פלוני או עושר פלוני ואלה יקראו אצל החכמים שיחה בטלה....
החלק הרביעי והוא הדיבור האהוב הוא הדיבור בשבח המעלות השכליות והמידותיות וגנות הפחיתויות בהם… ויש אשר יקרא זה החלק- לימוד המידות המעולות והרחקת המידות הפחותות – "דרך ארץ".
החלק החמישי והוא הדיבור המותר הוא הדיבור במה שמיוחד לאדם מסחורתו ופרנסתו ומאכלו ומשתהו ולבושו ושאר מה שצריך לו ואין אהבה בו ולא מיאוס"

נאמר במשנה במסכת אבות פרק א' ט"ז: "חכמים הזהרו בדבריכם". האם רק חכמים צריכים להיזהר בדבריהם ומה עם שאר בני האדם? אלא באה המשנה ללמדנו שהדיבור צריך להיות תוצאה של חכמה ואז יש בו תועלת, ואם לאו יפה יותר השתיקה. הרב קוק כתב "כח הדיבור הוא כח נפשי עצום יוצא מהתמצית של כל האדם הפנימי"

כניסת שבת: 19:20

צאת שבת: 20:23

 

תגובות

הוספת תגובה

שם
תוכן התגובה
תגובתך התקבלה בהצלחה ותפורסם לאחר בדיקה של צוות האתר.