חג שבועות נקרא בשם זה מפני שספרנו את ספירת העומר, שבעה שבועות יום אחרי יום ממוצאי יום טוב ראשון של הפסח והיום החמישים הוא חג שבועות. מעניין שחג שבועות הוא אחד משלושה רגלים, אך אין לו אפיון מצוות משלו. שאר הרגלים פסח וסוכות כל אחד יש לו ייחודיות משלו ומצוות משלו, בפסח איסור אכילת חמץ, אכילת מצה וכיו"ב, בסוכות ישיבה בסוכה ונטילת ארבעת המינים. בשבועות יש מנהגים אך אין הם חובה הלכתית. מה השוני בין חג שבועות לשאר רגלים? ומה מלמדת אותנו אותה ספירה ואותה ציפיה?
חג השבועות הוא זמן מתן תורתנו, זה אירוע מכונן בתולדות האומה הישראלית והוא אינו אירוע חד פעמי כמו יציאת מצרים אלא הוא אירוע מתמשך ומחיה את האומה בכל רגע ואינו פוסק. מידי יום אנו אומרים בקריאת שמע: "אני ה' א-לוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לא-לוהים" , יציאת מצרים היא האמצעי להגיע לקבלת התורה כמו שאמר הקב"ה למשה רבנו "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את הא-לוהים על ההר הזה". מטרת יציאת מצרים להביאנו למעמד נשגב של קבלת התורה ולקבל עול מלכות שמים שלמה.
ולכן יש חג לקבלת התורה אך אין לו מצוות מיוחדות, כי אין זה חג ליום אחד בשנה בלבד, אלא בכל יום אנחנו מרגישים את ההרגשה הייחודית "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו" מרגישים את ההבדלה משאר העמים ע"י התורה שניתנה לנו, ובכל יום אנחנו מחוברים - ולא רק יום אחד בשנה.
אנו קוראים לחג מתן תורה חג השבועות על שם ההכנה, שבועות של ציפייה לקראת התגלות הבורא לברואיו. הרושם שהותיר בנו מעמד הר סיני חרוט בנשמות ישראל לנצח כי במשך ארבעים ותשעה ימים התכוננו למעמד הנשגב הזה. להכנה יש משמעות גדולה יש בה השתוקקות יש בה כמיהה ואין היא רק אמצעי לקראת המטרה. ובחיים, לא רק מבחן התוצאה הוא הקובע אלא גם הדרך, המאמץ והיגיעה....
תגובות